נגישות
menu      
חיפוש מתקדם

עובדיה, שמואל

עלון הנוטע

סס הגפן, Paropta paradoxa , שייך למשפחת ססי העץ Cassidae. בישראל מוכרים 24 מינים ממשפחה זו והחשובים מביניהם כמזיקים הם סס הנמר Zeuzera pyrina ולאחריו סס הגפן. הפונדקאי העיקרי של סס הגפן היא הגפן, והוא נדיר בישראל במיני עצים אחרים (לעתים רחוקות ניתן למצוא אותו בזית, שקמה, תאנה, חרוב, מיני שיטים ועוד). במצרים לדוגמה, סס הגפן הוא מזיק קשה של עצי תאנה. הסס נפוץ במזרח התיכון ועד אירן. סס הגפן, המכונה לעתים פרופטה, נרשם כמזיק בכרם רק בשנות השישים של המאה הקודמת, לאחר שאוכלוסיית החרק נמצאה בכמויות גבוהות בכרמי עמק הירדן וגרמה נזק לגפנים. המזיק נחקר לראשונה באמצע שנות השישים על ידי  נפתלי פלאות (חוקר במנהל המחקר החקלאי שפעל בתחנת המחקר נוה יער), שכתב באחד ממאמריו: “בדגניה א’ הבחינו בסס בפעם הראשונה ב 1960- וכבר ב 1962- נרשמה שם צפיפות שקשה לתאר גדולה ממנה” (פלאות, 1965). פלאות חקר את המזיק בכרם ובמעבדה, ומרבית ידיעותינו על הסס נסמכים על ממצאיו (Plaut, 1973). אוכלוסיות סס הגפן פחתו באמצע שנות השבעים של המאה ה- 20- והחלו להתעצם שוב מחילת שנות התשעים. הדבר ניכר תחילה בלא מעט כרמים מבוגרים באזור השפלה וזכרון יעקב שנפגעו מזחלי המזיק. ניסויי ההדברה הראשונים של הסס החלו ב 1995- , מאחר שלא היה כל פתרון להדברתו בכרם בכלל ובכרמי היין בפרט. הניסויים התבססו בתחילה על המלצות הדברת סס הנמר (תכשירי הדברה דומים, מרווחי ריסוס ועוד). מאוחר יותר נבדקו תכשירים וגישות הדברה נוספות. בשנים האחרונות תפוצתו של סס הגפן אינה מוגבלת רק לאזורי גידול מסוימים והוא פוגע באזורי גידול רבים ופגיעתו נרשמת גם בכרמי יין צעירים יחסית.

פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
פרופטה - סס הגפן (Paropta paradoxa)

עובדיה, שמואל

66 (6)

סס הגפן, Paropta paradoxa , שייך למשפחת ססי העץ Cassidae. בישראל מוכרים 24 מינים ממשפחה זו והחשובים מביניהם כמזיקים הם סס הנמר Zeuzera pyrina ולאחריו סס הגפן. הפונדקאי העיקרי של סס הגפן היא הגפן, והוא נדיר בישראל במיני עצים אחרים (לעתים רחוקות ניתן למצוא אותו בזית, שקמה, תאנה, חרוב, מיני שיטים ועוד). במצרים לדוגמה, סס הגפן הוא מזיק קשה של עצי תאנה. הסס נפוץ במזרח התיכון ועד אירן. סס הגפן, המכונה לעתים פרופטה, נרשם כמזיק בכרם רק בשנות השישים של המאה הקודמת, לאחר שאוכלוסיית החרק נמצאה בכמויות גבוהות בכרמי עמק הירדן וגרמה נזק לגפנים. המזיק נחקר לראשונה באמצע שנות השישים על ידי  נפתלי פלאות (חוקר במנהל המחקר החקלאי שפעל בתחנת המחקר נוה יער), שכתב באחד ממאמריו: “בדגניה א’ הבחינו בסס בפעם הראשונה ב 1960- וכבר ב 1962- נרשמה שם צפיפות שקשה לתאר גדולה ממנה” (פלאות, 1965). פלאות חקר את המזיק בכרם ובמעבדה, ומרבית ידיעותינו על הסס נסמכים על ממצאיו (Plaut, 1973). אוכלוסיות סס הגפן פחתו באמצע שנות השבעים של המאה ה- 20- והחלו להתעצם שוב מחילת שנות התשעים. הדבר ניכר תחילה בלא מעט כרמים מבוגרים באזור השפלה וזכרון יעקב שנפגעו מזחלי המזיק. ניסויי ההדברה הראשונים של הסס החלו ב 1995- , מאחר שלא היה כל פתרון להדברתו בכרם בכלל ובכרמי היין בפרט. הניסויים התבססו בתחילה על המלצות הדברת סס הנמר (תכשירי הדברה דומים, מרווחי ריסוס ועוד). מאוחר יותר נבדקו תכשירים וגישות הדברה נוספות. בשנים האחרונות תפוצתו של סס הגפן אינה מוגבלת רק לאזורי גידול מסוימים והוא פוגע באזורי גידול רבים ופגיעתו נרשמת גם בכרמי יין צעירים יחסית.

פרסום מקצועי
אולי יעניין אותך גם