תיאור הבעיה:

ציסטות שחלתיות (Cystic Ovarian Disease) מתפתחות מזקיק פרהאובולטורי שלא בייץ.
ידוע כי ציסטות שחלתיות הן אחת הסיבות העיקריות לפוריות נמוכה בפרות חלב. אצל פרות חלב ציסטות שחלתיות הן הגורם הנפוץ ביותר לחוסר התעברות. לפי מחקרים שנעשו באירופה ובארה"ב בעדר חלב אחוז הפרות עם ציסטות נע בין 6% ל- 30% reviewed) by Lopez-Diaz & Bosu, 1992). בארץ לא נעשה מעקב דומה ב- 20 השנים האחרונות, אך ההערכה היא שישנם משקים עם שכיחות ציסטות גבוהה . ציסטות שחלתיות מתפתחות בעיקר לאחר ההמלטה. ישנם כמה סוגי ציסטות:

(1) ציסטות פוליקולריות מפרישות כמויות גדולות של אסטראדיול והפרות נמצאות לעתים קרובות בייחום מתמיד ("נימפומניות").

(2) ציסטות לוטאליות שמפרישות בעיקר פרוגסטרון.

ברוב המקרים ניתן למצוא בשחלות יותר מציסטה אחת (polycystic ovary). ציסטה יכולה להעלם מהשחלה ללא טיפול ואז ישנו סיכוי שהפרה תחזור למחזוריות תקינה, ברוב המקרים במקום ציסטה שנעלמה מופיעה ציסטה חדשה. ההערכה היא שציסטה שחלתית מוסיפה בין 22 ל- 64 ימי ריק נוספים וההפסד הכספי רב.
בארה"ב ההפסד מעורך בכ- 137 $ לפרה עקב ירידה בתנובת חלב והוצאות וטרינריות (2002 ,.Silvia et al). אך ההפסד הכלכלי העיקרי הוא יציאת פרות ציסטיות, שרובן גבוהות תנובה מהעדר.