תקציר: 

אחת הבעיות בהתמודדות עם טכנולוגית החליבה הרובוטית היא בעיית ההזנה. הטכנולוגיה הזאת מבוססת על הקצאת מזון מרוכז במאביסים מבוקרי מחשב ברובוט החליבה למשיכת הפרה לעמדת החליבה. בחלק מהמקרים משתמשים במאביסים חיצוניים לרובוט להקצאת מ"מ.
מטרות העבודה הן הקצאה אופטימלית של מזון מרוכז ברובוט החליבה בתנאי האבסת בליל בסיסי באבוס שיאפשר תדירות חליבה אופטימלי מחד (לפחות 3 ביממה) ותנובת חלב בהרכב כלכלי.

העבודה בשנה זאת בוצעה ברפת חפר המצוידת ב- 8 רובוטים. בכל קבוצה קיים מאביס פרטני מבוקר מחשב שהגישה אליו חופשית והפרות יכולות להשלים את צריכת המזון שהוקצה להן מחוץ לרובוט במידה ולא הספיקו לצרוך אותו בזמן החליבה. בקבוצה אחת (טיפול) הופסקה לחלוטין ההקצאה במאביס החיצוני. כלומר כל הקצאת המ"מ היא ברובוט החליבה. ביחד עם תהליך זה, הוסרו מגבלות תדירות החליבה בשתי הקבוצות, כך שהפרות בקבוצת הניסוי שרוצות מ"מ יכולות להיכנס לרובוט ולקבלו תוך כדי חליבה. ההנחה הייתה שתדירות הביקורים ברובוט החליבה תעלה בקבוצת הטיפול כתוצאה מהרצון לצרוך מ"מ ועם העליה בתדירות הביקורים תעלה גם תדירות החליבות ואיתה תעלה תנובת החלב.
כצפוי לא הצליחו הפרות בקבוצת הטיפול לצרוך את מלא המ"מ שהוקצה להן אך הדבר השפיע אך במעט על תנובת החלב וזאת כתוצאה מהגדלת תדירות החליבה וכנראה הגדלת צריכת הבליל באבוס.
הקצאת מ"מ רק ברובוט החליבה מגבילה את הכמות שניתן להקצות לפרה ברמה היומית.
יתכן שבתאי תנובה גבוהים יותר , כשהפרות שוהות זמן רב יותר ברובוט ניתן להקצות יותר מ"מ מאשר כ- 6 ק"ג ליממה. ביטול המאביס החיצוני בתנאי ההפעלה ברפת הנידונה מגדיל את מספר הכניסות לרובוט ומאפשר הגדלת תדירות החליבה.
כדי לאשש את התוצאות שנתקבלו בשנה שעברה, חזרנו , השנה, על ניסוי השנה שעברה בהיפוך הקבוצות. הקבוצה ששמשה קבוצת ניסוי הפכה לקבוצת ביקורת עם האבסת מ"מ ברובוט ובמאביס החיצוני ואילו קבוצת הביקורת של שנה שעברה הפכה לקבוצת הניסוי שבה הופסקה הקצאת מ"מ במאביס החיצוני וכל ההקצאה היומית ניתנה במאביס רובוט החליבה.

לסיכום, העבודה ברפת מסחרית אינה מאפשרת בצוע ניסויים מבוקרים. כל זמן שאין זמינות לרובוט חליבה ברפת וולקני בבית דגן הדבר אף לא יתאפשר בעתיד וכמובן יפגע באיכות התמיכה שהמחקר יכול לתת למגדלים בנושא החליבה הרובוטית.