נגישות
menu      
חיפוש מתקדם
אקולוגיה וסביבה

הסקירה מתמקדת בסוגיות עיקריות שעיצבו לאורך השנים את תפיסת ניהול היערות בישראל. את מפעל הייעור הניע בראשית דרכו החזון הציוני של גאולת הארץ, ועובדה זו מובאת בדבריושל דוד בן–גוריון, שפורסמו לאחר מותו בעיתון "ליערן". בהמשך עיצבו את הדרך קשיים שהתעוררו בעת  הניסיון לבסס יער מעשה ידי אדם בתנאי הארץ. תמותה רחבת היקף של עצי אורן שנצפתה ב– 1972 ביער שער הגיא, מראשוני היערות המחטניים בארץ, היא דוגמה טובה לכך. ועדת מומחים שמונתה  לצורך בחינת התופעה קבעה כי הגורם העיקרי לתמותה הוא כנימת המָצוּקוֹקוּס הארץ–ישראלי.

קביעה זו עודדה מחקר נרחב בתחום מזיקי היער, שהשפיע במידה ניכרת על מדיניות הייעור ועל  ניהול היערות בארץ. בו–בזמן, ובהשפעת התמוטטות יער שער הגיא, פותחו כיווני מחקר נוספים  שהתמקדו בגנטיקה ובהשבחה, וחתרו לשיפור התאמתו של היער המחטני לתנאי הארץ.מחקרים אלה הצביעו על קיומו של אקוטיפ מקומי שלאורן ירושלים, וגילו גם את ייחודם שלאקוטיפים ממקור יווני כבעלי עמידות גבוהה ליובש ולמזיקים. המחקר היערני נדרש בשלבים מוקדמים גם לסוגיות  עקרוניות יותר, כגון שאלת שייכותם של היערות המחטניים לנוף הארץ.מחקרים בנושא זה מצאו כי אורן ירושלים הוא רכיב טבעי בנוף הארץ, מקדמת דנא, אולם עד ראשיתו של מפעל הייעור לא היה רכיב דומיננטי בצמחיית הארץ. דור היערות הראשון, תוצרמפעל הייעור, יצר בישראל מציאות נופית חדשה, אך היא אינה דורכת במקום. התפתחותהיערות, תהליכים המתרחשים בשטחיהם וכן תפיסות משתנות הנוגעות לניהול היער, כל אלה מעלים נושאי מחקר חדשים. החלק השני של הסקירה (חלק ב) עוסק בנושאים אלה, שיש להם חשיבות מכרעת בעיצוב דור היערות הבא...

פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
חלק א': סוגיות עיקריות בחקר היערות המחטניים של ישראל - סיכום 40 שנות מחקר 2012-1972 - ההיסטוריה של מפעל הייעור ושייכותו לנוף בישראל
4 (3)
חלק א': סוגיות עיקריות בחקר היערות המחטניים של ישראל - סיכום 40 שנות מחקר 2012-1972 - ההיסטוריה של מפעל הייעור ושייכותו לנוף בישראל

הסקירה מתמקדת בסוגיות עיקריות שעיצבו לאורך השנים את תפיסת ניהול היערות בישראל. את מפעל הייעור הניע בראשית דרכו החזון הציוני של גאולת הארץ, ועובדה זו מובאת בדבריושל דוד בן–גוריון, שפורסמו לאחר מותו בעיתון "ליערן". בהמשך עיצבו את הדרך קשיים שהתעוררו בעת  הניסיון לבסס יער מעשה ידי אדם בתנאי הארץ. תמותה רחבת היקף של עצי אורן שנצפתה ב– 1972 ביער שער הגיא, מראשוני היערות המחטניים בארץ, היא דוגמה טובה לכך. ועדת מומחים שמונתה  לצורך בחינת התופעה קבעה כי הגורם העיקרי לתמותה הוא כנימת המָצוּקוֹקוּס הארץ–ישראלי.

קביעה זו עודדה מחקר נרחב בתחום מזיקי היער, שהשפיע במידה ניכרת על מדיניות הייעור ועל  ניהול היערות בארץ. בו–בזמן, ובהשפעת התמוטטות יער שער הגיא, פותחו כיווני מחקר נוספים  שהתמקדו בגנטיקה ובהשבחה, וחתרו לשיפור התאמתו של היער המחטני לתנאי הארץ.מחקרים אלה הצביעו על קיומו של אקוטיפ מקומי שלאורן ירושלים, וגילו גם את ייחודם שלאקוטיפים ממקור יווני כבעלי עמידות גבוהה ליובש ולמזיקים. המחקר היערני נדרש בשלבים מוקדמים גם לסוגיות  עקרוניות יותר, כגון שאלת שייכותם של היערות המחטניים לנוף הארץ.מחקרים בנושא זה מצאו כי אורן ירושלים הוא רכיב טבעי בנוף הארץ, מקדמת דנא, אולם עד ראשיתו של מפעל הייעור לא היה רכיב דומיננטי בצמחיית הארץ. דור היערות הראשון, תוצרמפעל הייעור, יצר בישראל מציאות נופית חדשה, אך היא אינה דורכת במקום. התפתחותהיערות, תהליכים המתרחשים בשטחיהם וכן תפיסות משתנות הנוגעות לניהול היער, כל אלה מעלים נושאי מחקר חדשים. החלק השני של הסקירה (חלק ב) עוסק בנושאים אלה, שיש להם חשיבות מכרעת בעיצוב דור היערות הבא...

פרסום מדעי
אולי יעניין אותך גם