תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינםהסקירה מתמקדת בסוגיות עיקריות שעיצבו את תפיסת ניהול היערות הנטועים בישראל. החלקהראשון של הסקירה (חלק א) סיפק רקע על המניעים של מפעל הייעור בישראל, והתמקד בסוגיות מדעיות שהתעוררו לאורך הדרך בעת הניסיון לבסס יער מעשה ידי אדם בתנאי הארץ.חלק זה של הסקירה (חלק ב) מתמקד ביער כמערכת אקולוגית דינמית שמתרחשים בתהליכים ספונטניים, כגון התחדשות טבעית, התפשטות עצי יער לשטחים שכנים והתפתחות חורש טבעי בשטחי היער. אורן ירושלים, המין העיקרי ביערות המחטניים, מתחדש באופן עצמי באזורים שכמות הגשם השנתית בהם גבוהה מ– 400 מ"מ. האורן מותאם במיוחד להתחדשות אחרי שרֵפה, והוא גם מתפשט מהיער אל שטחים שכנים. מידת ההתחדשות של האורן קשה לחיזוי ותלויה במגוון גורמים, בהם גשם, מסלע, צמחייה מתחרה, ממשק יערני ורעייה. התחדשות חורש טבעי היא תהליך חשוב נוסף המתרחש בשטחי היערות המחטניים. מיני חורש,כגון אלון מצוי, נובטים ומתפתחים בצל האורנים כתלות בתנאי הסביבה, בצפיפות היער ובהפרעות. התנאים השוררים ביער מחטני מפותח מעודדים לרוב התבססות מוקדמת של מיני חורש, אולם בהמשך הם מאִטים את התפתחותם. תהליכים ספונטניים של התחדשות והתפתחות מובילים להיווצרות יערות מגוונים ומורכבים בעלי מגוון ביולוגי אופייני משלהם.
עיצוב היערות כפסיפס נופי הכולל מגוון מיני עצים ותצורות צומח, נתפס כיום כגישה מעשית לטיפוח המגוון הביולוגי ביער. הידע הנוגע ליחסי הגומלין בין היערות המחטניים לבין סביבתם מתפתח גם הוא. מחקר ביער יתיר הצחיח למחצה (285 מ"מ גשם בשנה) מגלה כי היער משיב לאטמוספרה כמעט את כל מי הגשם המגיעים אליו, ומקבע פחמן אטמוספרי בכמות דומה לזו שביערות מחטניים באזורים ממוזגים. הידע המצטבר על האקולוגיה של היער מעצב בהדרגה תפיסות חדשות הנוגעות למטרות הייעור ולאופן ניהול היערות בישראל, ומוביל להתגבשותהשל תורת ניהול יער עדכנית. תורת ניהול היער החדשה מפרטת את מטרות ניהול היער, ומתווה עקרונות והנחיות לניהולו על פי מטרות אלה...
הסקירה מתמקדת בסוגיות עיקריות שעיצבו את תפיסת ניהול היערות הנטועים בישראל. החלקהראשון של הסקירה (חלק א) סיפק רקע על המניעים של מפעל הייעור בישראל, והתמקד בסוגיות מדעיות שהתעוררו לאורך הדרך בעת הניסיון לבסס יער מעשה ידי אדם בתנאי הארץ.חלק זה של הסקירה (חלק ב) מתמקד ביער כמערכת אקולוגית דינמית שמתרחשים בתהליכים ספונטניים, כגון התחדשות טבעית, התפשטות עצי יער לשטחים שכנים והתפתחות חורש טבעי בשטחי היער. אורן ירושלים, המין העיקרי ביערות המחטניים, מתחדש באופן עצמי באזורים שכמות הגשם השנתית בהם גבוהה מ– 400 מ"מ. האורן מותאם במיוחד להתחדשות אחרי שרֵפה, והוא גם מתפשט מהיער אל שטחים שכנים. מידת ההתחדשות של האורן קשה לחיזוי ותלויה במגוון גורמים, בהם גשם, מסלע, צמחייה מתחרה, ממשק יערני ורעייה. התחדשות חורש טבעי היא תהליך חשוב נוסף המתרחש בשטחי היערות המחטניים. מיני חורש,כגון אלון מצוי, נובטים ומתפתחים בצל האורנים כתלות בתנאי הסביבה, בצפיפות היער ובהפרעות. התנאים השוררים ביער מחטני מפותח מעודדים לרוב התבססות מוקדמת של מיני חורש, אולם בהמשך הם מאִטים את התפתחותם. תהליכים ספונטניים של התחדשות והתפתחות מובילים להיווצרות יערות מגוונים ומורכבים בעלי מגוון ביולוגי אופייני משלהם.
עיצוב היערות כפסיפס נופי הכולל מגוון מיני עצים ותצורות צומח, נתפס כיום כגישה מעשית לטיפוח המגוון הביולוגי ביער. הידע הנוגע ליחסי הגומלין בין היערות המחטניים לבין סביבתם מתפתח גם הוא. מחקר ביער יתיר הצחיח למחצה (285 מ"מ גשם בשנה) מגלה כי היער משיב לאטמוספרה כמעט את כל מי הגשם המגיעים אליו, ומקבע פחמן אטמוספרי בכמות דומה לזו שביערות מחטניים באזורים ממוזגים. הידע המצטבר על האקולוגיה של היער מעצב בהדרגה תפיסות חדשות הנוגעות למטרות הייעור ולאופן ניהול היערות בישראל, ומוביל להתגבשותהשל תורת ניהול יער עדכנית. תורת ניהול היער החדשה מפרטת את מטרות ניהול היער, ומתווה עקרונות והנחיות לניהולו על פי מטרות אלה...
