אביאני, עדו; אבישר, דרור

מבוא – ניהול השימושים השונים במשאב המים

בעשורים האחרונים החמירו גידול האוכלוסין ופעילות האדם את בעיית המחסור במים בעולם. כ-80% מאוכלוסיית העולם חשופה לרמת סיכון גבוהה מבחינת ביטחון זמינות המים, ומקורות המים הטבעיים מצטמצמים עקב שינויים בשימושי קרקע, תהליכי עיור ותיעוש ומיזמים רחבי היקף להסטת מים, כגון סכרים ותעלות [49]. נוסף על כך, שינוי האקלים צפוי להגביר את הלחץ על זמינות משאבי המים. אזורים מסוימים בעולם צפויים לאבד כ-20% ממשאבי המים המתחדשים שלהם עם כל מעלה (צלזיוס) של התחממות [21]. סכנות אלה לביטחון זמינות המים כוללות שני היבטים קשורים: כמות ואיכות [34]. כדי להתמודד עם בעיית המחסור הגובר במים נערכים בשנים האחרונות מחקרים רבים בתחום "ניהול משאבי המים" (water resources management), המעודדים ניהול בר-קיימא של מערכות אקולוגיות מימיות (aquatic) ומשאבי מים תוך שילוב מחקר וידע מתחומים שונים [38].

העלייה במודעות לחשיבותו של החיסכון במים הובילה להכרה בצורך להבנה ולכימות מעמיקים יותר של אופן השימוש במשאב זה. אחת התובנות החשובות בעשורים האחרונים היא כי השימוש הקיומי במים הוא לא רק השימוש הישיר בנוזל המים, דהיינו לשתייה, למקלחת, להדחת אסלה וכן הלאה, אלא גם המים הגלומים במוצרים ובשירותים שאנו צורכים על בסיס יום-יומי. לדוגמה, כוס האספרסו שאנו שותים בבוקר מכילה אמנם כ-200 מ"ל של נוזל, אולם כמות המים הגלומה בפועל בכוס זו קרובה ל-140 ליטר! אלה המים שנצרכו בתהליכי הגידול, העיבוד, האריזה וההובלה של הקפה, והם מכונים מים וירטואליים (virtual water, או מים מדומים). המושג מים וירטואליים, שטבע החוקר הבריטי Tony Allan בתחילת שנות ה-90, בא להמחיש שהרוב המוחלט של המים בעולם נצרכים לא בצורתם הגולמית, הנוזלית, אלא כמוצרים וכשירותים שאנו רוכשים או משתמשים בהם, ושהמים נצרכו לייצורם, כדוגמת פֵּרות, ירקות, דגנים, סוכרים, שמנים, בגדים, מוצרי אלקטרוניקה או חשמל ^[10]. מטרת סקירה זו היא להציג את שיטת מדרך המים (water footprint), התפתחותה, ביקורת כלפיה ויישומיה השונים.