נגישות
menu      
חיפוש מתקדם
הפקולטה לחקלאות

העבודה נעשתה בהדרכת ד"ר אשר בר-טל וד"ר פנחס פיין

בוצת שפכים הינה הפסולת המוצקה המצטברת בתהליך הטיפול במי השפכים, ובעיקרה הביומסה המצויה והנוצרת בתהליך הטיפול. במדינת ישראל מייצרים כ 120,000- טון בוצה יבשה (נכון לשנת 2012 ) במתקני טיהור השפכים העירוניים. לפני סילוקה, עוברת בוצת השפכים הסמכה (הוצאת מים) להקטנת נפחה ותהליכי ייצוב להפחתת ריכוז חומרים אורגניים ופתוגניים. הבוצה בישראל מסולקת בכמה אופנים: 38% מבוצת השפכים עדיין מסולקת לים התיכון, 3% להטמנה באתרי סילוק פסולת וכמות נכבדת של 59% מסולקת לשימוש חקלאי. סילוק הבוצה לחקלאות הינו הפתרון המועדף, בישראל ובעולם. הוא נותן מענה להפחתת נפח הפסולת במטמנות, מקיים את עקרון המחזור, מחליף דשנים כימיים ועלותו נמוכה לעומת החלופות האחרות. כך הפסולת הופכת ממטרד למשאב. בוצת שפכים המיועדת לחקלאות עוברת כמה שלבים המאפשרים את יישומה באופן בטוח. במט"שים,עוברת הבוצה ייצוב בעיכול אאירובי או אנאירובי ובנוסף בחקלאות ישנה דרישה להפחתת המשיכה של גורמי מחלות כמו זבובים. לאחר מכן עוברת הבוצה עיבודים שונים, לסוג א' וסוג ב', על מנת להשמיד פתוגנים. יישום בוצות שפכים בקרקעות חקלאיות מהווה תחליף זול לדשן ומשפר תכונות כימיות, פיסיקליות וביולוגיות של הקרקעות. בוצות השפכים מסוג א' בהן עושים שימוש בישראל הן קומפוסט בוצה ובוצה מיוצבת בסיד ואפר פחם .

פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
פליטת גזי חממה מקרקע לאחר יישום בוצות שפכים אשר עברו תהליכי ייצוב שונים

העבודה נעשתה בהדרכת ד"ר אשר בר-טל וד"ר פנחס פיין

בוצת שפכים הינה הפסולת המוצקה המצטברת בתהליך הטיפול במי השפכים, ובעיקרה הביומסה המצויה והנוצרת בתהליך הטיפול. במדינת ישראל מייצרים כ 120,000- טון בוצה יבשה (נכון לשנת 2012 ) במתקני טיהור השפכים העירוניים. לפני סילוקה, עוברת בוצת השפכים הסמכה (הוצאת מים) להקטנת נפחה ותהליכי ייצוב להפחתת ריכוז חומרים אורגניים ופתוגניים. הבוצה בישראל מסולקת בכמה אופנים: 38% מבוצת השפכים עדיין מסולקת לים התיכון, 3% להטמנה באתרי סילוק פסולת וכמות נכבדת של 59% מסולקת לשימוש חקלאי. סילוק הבוצה לחקלאות הינו הפתרון המועדף, בישראל ובעולם. הוא נותן מענה להפחתת נפח הפסולת במטמנות, מקיים את עקרון המחזור, מחליף דשנים כימיים ועלותו נמוכה לעומת החלופות האחרות. כך הפסולת הופכת ממטרד למשאב. בוצת שפכים המיועדת לחקלאות עוברת כמה שלבים המאפשרים את יישומה באופן בטוח. במט"שים,עוברת הבוצה ייצוב בעיכול אאירובי או אנאירובי ובנוסף בחקלאות ישנה דרישה להפחתת המשיכה של גורמי מחלות כמו זבובים. לאחר מכן עוברת הבוצה עיבודים שונים, לסוג א' וסוג ב', על מנת להשמיד פתוגנים. יישום בוצות שפכים בקרקעות חקלאיות מהווה תחליף זול לדשן ומשפר תכונות כימיות, פיסיקליות וביולוגיות של הקרקעות. בוצות השפכים מסוג א' בהן עושים שימוש בישראל הן קומפוסט בוצה ובוצה מיוצבת בסיד ואפר פחם .

פרסום מדעי
אולי יעניין אותך גם