הדרכת דר' מיכאל בוריסובר, דר' גיא לוי

בישראל , בשל המחסור במים , קיים שימוש חקלאי נרחב במי קולחים להשקיה . מי קולחים מכילים כמות רבה של חומר אורגני מומס (חא"מ), בהשוואה למים שפירים. לחא"מ במי קולחים המוסף לקרקע בעת השקיה, עלולה להיות השפעה על הרכב החומר האורגני (ח"א) בקרקע, ומכאן על תכונותיה הפיזיקליות, הפעילות המיקרוביאלית המתרחשת בה ותנועה של מזהמים אורגניים ואנאורגניים בה. לפיכך , שימוש חקלאי בקולחים עלול להוות סיכון סביבתי לקרקע , לגידולים החקלאיים ולמקורות המים . לכן , קיימת חשיבות רבה לאפיון ומעקב אחר הרכב החא"מ בקולחים. המדדים הנמצאים בשימוש בתקנות (תקנות בריאות העם , 2010 ) ובמתקני טיהור השפכים (מט"שים) לאפיון החומר האורגני כגון: צריכת חמצן ביוכימית Biochemical Oxygen ) (Chemical Oxygen Demand ,COD) צריכת חמצן כימית , (Demand, BOD וכלל מוצקים מרחפים (Total Suspended Solid, TSS), הינם כמותיים ולא מבטאים את הרכב החומר האורגני והשינויים החלים בו במהלך הטיפול בשפכים. את הרכב החומר האורגני ניתן לאפיין על ידי שימוש בספקטרוסקופיה פלאורסנטית תלת ממדית (בדיקה נוחה, פשוטה ומהירה) בשילוב עם אנליזה כימומטרית המאפשרת לזהות את המרכיבים הפלאורסנטיים בחא"מ.