נגישות
menu      
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
ניהול
קהילה:
אסיף מאגר המחקר החקלאי
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על אינטראקציות של תרכובות אורגניות בקרקע
שנה:
2014
מקור הפרסום :
הפקולטה לחקלאות
מחברים :
קרן, יונתן
;
.
כרך :
מחברים נוספים:
מנחים :
בוריסובר, מיכאל
;
.
מעמוד:
0
עד עמוד:
0
(
סהכ עמודים:
1
)
תקציר:

בהדרכת דר' מיכאל בוריסובר

במקביל לגידול משמעותי לאורך השנים האחרונות בהפקת שמן הזית בישראל, חל גם גידול בכמות הפסולת הנוצרת במהלך ההפקה. בישראל נפוץ השימוש בתהליך הפקה תלת פאזי, בו תוצרי הפסולת מתחלקים לפסולת מוצקה גפת, ופסולת נוזלית עקר .  העקר המופק בישראל נאמד בכ 50,000 מטר מעוקב בשנה (Laor, et al., 2007) , ובשל העליה המתמידה בצריכת שמן הזית, מספר זה ממשיך לעלות. בשל העדר תקנות מפורטות, ובהעדר פיקוח מספק על הצורה בה יש לטפל בפסולת הנוזלית המצטברת, נוצר מצב בו דרך הטיפול הנפוצה הינה פיזור קרקעי, בייחוד בשטחים חקלאיים ודרכי עפר.

העקר מכיל שיעור גבוה של חומר אורגני הכולל תרכובות פנוליות, פוליסכרידים, ליפידים, חומצות שומן ונגזרות כימיות נוספות. העקר מתאפיין ב pH חומצי הנע בין 4-5 והינו בעל עומס ביולוגי וכימי גבוה. בשל תכונותיו אלה, לפיזורו על הקרקע עשויות להיות מספר השפעות סביבתיות כגון: חלחול של חלק ממרכיבי העקר לעבר מי תהום וזיהומם, השפעות פיטוטוקסיות על צמחים ונביטת זרעים, הסבת נזק לנישות אקולוגיות, פגיעה באוכלוסייה המיקרוביאלית בקרקע, וכדומה. יתר על כן, פיזור העקר אף עשוי להשפיע במישרין על התכונות הפיזיקאליות והכימיות של הקרקע, לדוגמה השריית הידרופוביות על פני השטח, שינוי המוליכות ההידראולית, עידוד יצירת קרום וכן השפעה על פוטנציאל הקרקע לקיים אינטראקציות עם תרכובות אורגניות שונות )אגרוכימיקלים, מזהמים, תרופות וכו'.

הערות:
הגישה לטקסט מלא – למשתמש מורשה בלבד
organic compound
Organic compounds
Wastewater
בתי בד
פסולת חקלאית
קרקע
שמן זית
שמן זית
עוד תגיות
תוכן קשור
פרטים נוספים
מזהה עצם דיגיטלי :
מס' מאמר:
0
שיוך:
מאגר מידע:
סוג חומר:
דיסרטציה
;
.
שפה:
עברית
הערות לעורכים:
מזהה:
42194
עודכן לאחרונה:
02/03/2022 17:27
תאריך יצירה:
08/07/2019 09:45
אולי יעניין אותך גם
פרסום מדעי
השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על אינטראקציות של תרכובות אורגניות בקרקע

בהדרכת דר' מיכאל בוריסובר

במקביל לגידול משמעותי לאורך השנים האחרונות בהפקת שמן הזית בישראל, חל גם גידול בכמות הפסולת הנוצרת במהלך ההפקה. בישראל נפוץ השימוש בתהליך הפקה תלת פאזי, בו תוצרי הפסולת מתחלקים לפסולת מוצקה גפת, ופסולת נוזלית עקר .  העקר המופק בישראל נאמד בכ 50,000 מטר מעוקב בשנה (Laor, et al., 2007) , ובשל העליה המתמידה בצריכת שמן הזית, מספר זה ממשיך לעלות. בשל העדר תקנות מפורטות, ובהעדר פיקוח מספק על הצורה בה יש לטפל בפסולת הנוזלית המצטברת, נוצר מצב בו דרך הטיפול הנפוצה הינה פיזור קרקעי, בייחוד בשטחים חקלאיים ודרכי עפר.

העקר מכיל שיעור גבוה של חומר אורגני הכולל תרכובות פנוליות, פוליסכרידים, ליפידים, חומצות שומן ונגזרות כימיות נוספות. העקר מתאפיין ב pH חומצי הנע בין 4-5 והינו בעל עומס ביולוגי וכימי גבוה. בשל תכונותיו אלה, לפיזורו על הקרקע עשויות להיות מספר השפעות סביבתיות כגון: חלחול של חלק ממרכיבי העקר לעבר מי תהום וזיהומם, השפעות פיטוטוקסיות על צמחים ונביטת זרעים, הסבת נזק לנישות אקולוגיות, פגיעה באוכלוסייה המיקרוביאלית בקרקע, וכדומה. יתר על כן, פיזור העקר אף עשוי להשפיע במישרין על התכונות הפיזיקאליות והכימיות של הקרקע, לדוגמה השריית הידרופוביות על פני השטח, שינוי המוליכות ההידראולית, עידוד יצירת קרום וכן השפעה על פוטנציאל הקרקע לקיים אינטראקציות עם תרכובות אורגניות שונות )אגרוכימיקלים, מזהמים, תרופות וכו'.

פרסום מדעי
אולי יעניין אותך גם