בהדרכת דר' דניאל קורצמן, פרופ' בני חפץ

 חנקה NO3 נפוצה במקורות מים רבים ברחבי העולם ובריכוזים גבוהים מהווה סכנה בריאותית לאדם. זיהום בחנקה הוא הגורם השכיח ביותר לסגירת בארות מי שתייה בארץ בכלל ובאקוות החוף בפרט (בעיקר מתחת לשטחי החקלאות הוותיקה בקרקעות חמרה). החנקן הוא הדשן המשמעותי ביותר ברוב הגידולים, וניצול לא יעיל על ידי הצמחים גורם לחילחול עמוק וזיהום מי תהום. בכדי להעריך באופן מושכל משטר דישון מיטבי, אשר מתחשב ביבול מצד אחד ובאיכות מי התהום מצד שני, הצבתי בעבודה זו את המטרות שלהלן. 1. דיגום התווך הלא רווי, תחת פרדסים ומעל אקוות החוף, ובדיקת משתנים כימיים ופיזיקאליים הרלוונטיים לזרימה והסעת חנקן. 2. כיול מודלים של זרימה לא רוויה, הסעת כלוריד והסעת חנקן, לנתוני הדיגום העמוק. 3. בחינת השפעתם של שינויי ממשק על החלחול העמוק, באמצעות הדמיות במודלים המכויילים.

מחקר זה התמקד בחמישה שטחים חקלאיים, השוכנים מעל אקוות החוף מהם נדגמו גלעיני קרקע רציפים מפני השטח ועד לעומק של תשעה מטרים. אתרי הניסוי היו שלושה פרדסים וחלקה המשמשת לגידולים עונתיים מתחלפים (שדה תפוחי אדמה, ובקיץ האחרון מיקשת אבטיחים) בקרקעות חמרה בשרון ופרדס אחד בוורטיסולים של שפלת יהודה.