חיפוש מתקדם

ציוני, שלומית - השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות.
גזית, יואב - המכון להדברה ביולוגית ע"ש ישראל כהן, מועצת הצמחים, ענף ההדרים. 

עלון הנוטע

ההחדרה לארצות חדשות של יצורים אקזוטיים שבסופו של דבר הופכים למזיקים, התגברה מאוד ברחבי העולם. לדוגמא, לאזור מפרץ סן-פרנסיסקו בקליפורניה, ארה"ב, הגיעו והתבססו תוך עשר שנים 25 מינים  אקזוטיים - 2.5 מינים בשנה. בישראל קצב הפלישה אינו ידוע אך הבעיה קיימת ומוחשית. די לציין מספר מיני מזיקים שהגיעו אלינו לא מכבר: עופות כמו המיינה ההודית והדררה . ההשלכות הכלכליות הכרוכות התבססות מזיקים אקזוטיים הן עצומות. נמצא שהעלייה בתעבורה האנושית ובמסחר הבינלאומי היא הגורם העיקרי להעברה והחדרת מינים לא מוכרים לסביבה חדשה. הבנת חשיבותו של גורם זה כמקור לתפוצה של מזיקים אקזוטיים הניעה גופים בינלאומיים ולאומיים בעולם להסדירו, כמו גם את הפיקוח על תוצרת טרייה. לדוגמה, משרד החקלאות של ארה"ב (USDA) מתאם עם מי שמעוניין לייצא לארה"ב את הפיקוח, האריזה והטיפול לאחר הקטיף במטרה למזער את הסיכון להחדרת מזיקים במשלוח. במסגרת זאת, פרסם ה-USDA רשימת טיפולים מורשים לאחר קטיף, כל טיפול מותאם למיני המזיקים ומיני הפירות במטרה להבטיח שהתוצרת המיובאת תהיה נקייה. הטיפולים לאחר הקטיף נדרשים כתנאי לייצוא תוצרת טרייה בהרבה מדינות המאוימות על ידי מזיקים אקזוטיים. התאמת הטיפול הנאות לתוצרת המיועדת ליצוא היא תהליך מורכב. אחת משיטות הטיפול היא הקרנה פיטוסניטרית של תוצרת טרייה. שיטה זו נחשבת כבר שנים רבות לבטוחה והיעילה לטיפול בפרי לאחר הקטיף. ההקרנה הפיטוסניטרית מבטיחה שחרקים המצויים בפרי לא ישרדו, או שיתפתחו חלקית ולא יגיעו לבגרות נורמלית ולפוריות. ההקרנה מיושמת מסחרית בעולם משנת 2004. הרעיון לא הקרנת תוצרת טרייה אינו חדש בישראל. מבחינה תחקיתית, בישראל קיים תקן לקרינה פיטוסניטרית משנת 1967. הקרינה הפיטוסניטרית שימשה לעיכוב נביטה בבצלים ובתפוחי אדמה. 

פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
קרינה פיטוסניטרית מייננת לתוצרת חקלאית טרייה ליצוא

ציוני, שלומית - השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות.
גזית, יואב - המכון להדברה ביולוגית ע"ש ישראל כהן, מועצת הצמחים, ענף ההדרים. 

73 (1)

ההחדרה לארצות חדשות של יצורים אקזוטיים שבסופו של דבר הופכים למזיקים, התגברה מאוד ברחבי העולם. לדוגמא, לאזור מפרץ סן-פרנסיסקו בקליפורניה, ארה"ב, הגיעו והתבססו תוך עשר שנים 25 מינים  אקזוטיים - 2.5 מינים בשנה. בישראל קצב הפלישה אינו ידוע אך הבעיה קיימת ומוחשית. די לציין מספר מיני מזיקים שהגיעו אלינו לא מכבר: עופות כמו המיינה ההודית והדררה . ההשלכות הכלכליות הכרוכות התבססות מזיקים אקזוטיים הן עצומות. נמצא שהעלייה בתעבורה האנושית ובמסחר הבינלאומי היא הגורם העיקרי להעברה והחדרת מינים לא מוכרים לסביבה חדשה. הבנת חשיבותו של גורם זה כמקור לתפוצה של מזיקים אקזוטיים הניעה גופים בינלאומיים ולאומיים בעולם להסדירו, כמו גם את הפיקוח על תוצרת טרייה. לדוגמה, משרד החקלאות של ארה"ב (USDA) מתאם עם מי שמעוניין לייצא לארה"ב את הפיקוח, האריזה והטיפול לאחר הקטיף במטרה למזער את הסיכון להחדרת מזיקים במשלוח. במסגרת זאת, פרסם ה-USDA רשימת טיפולים מורשים לאחר קטיף, כל טיפול מותאם למיני המזיקים ומיני הפירות במטרה להבטיח שהתוצרת המיובאת תהיה נקייה. הטיפולים לאחר הקטיף נדרשים כתנאי לייצוא תוצרת טרייה בהרבה מדינות המאוימות על ידי מזיקים אקזוטיים. התאמת הטיפול הנאות לתוצרת המיועדת ליצוא היא תהליך מורכב. אחת משיטות הטיפול היא הקרנה פיטוסניטרית של תוצרת טרייה. שיטה זו נחשבת כבר שנים רבות לבטוחה והיעילה לטיפול בפרי לאחר הקטיף. ההקרנה הפיטוסניטרית מבטיחה שחרקים המצויים בפרי לא ישרדו, או שיתפתחו חלקית ולא יגיעו לבגרות נורמלית ולפוריות. ההקרנה מיושמת מסחרית בעולם משנת 2004. הרעיון לא הקרנת תוצרת טרייה אינו חדש בישראל. מבחינה תחקיתית, בישראל קיים תקן לקרינה פיטוסניטרית משנת 1967. הקרינה הפיטוסניטרית שימשה לעיכוב נביטה בבצלים ובתפוחי אדמה. 

פרסום מקצועי
אולי יעניין אותך גם