נגישות
menu      
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
ניהול
קהילה:
אסיף מאגר המחקר החקלאי
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
פוטנציאל השימוש בעקר כתוסף לקרקע חקלאית
מחבר :
מינגלגרין, אורי
;
.
נאסר, אחמד
;
.
סמרה, מוחמד
;
.
מחברים נוספים:

ורנין שואהנה - המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי.

כרך :
74
שנה:
2020
מקור הפרסום :
עלון הנוטע
מאגר מידע:
יחידה:
מעמוד:
34
עד עמוד:
38
(
סהכ עמודים:
5
)
קישור לפרסום :
סוג חומר:
פרסום מקצועי
;
.
קבצים קשורים :
תקציר:

הפקת שמן זית היא מהתעשיות המובילות בתחום ייצור השמנים בארץ ובאגן הים התיכון כולו. בתהליך הייצור המקובל בארץ ובשטחי הרשות הפלסטינית ונוצרים בבית הבד, בנוסף לשמן, שתי פאזות של פסולת: עקר, פסולת נוזלית וגפת, פסולת מוצקה. הפסולת הנוזלית הינה תרחיף מימי שבו מומסים או מורחפים חומרים רבים לרבות חומצות שומן ופוליפנולים שעלולים לפגוע בפוריות הקרקע. לעומת זאת, מצויים בעקר גם אשלגן וזרחן, יסודות החיוניים להתפתחות הצמח. מטרות המחקר היו לאפיין ולכמת את ריכוזי הזרחן, החנקן והאשלגן המצויים בעקר, וכן לבדוק את ההשפעה שיש להוספת עקר לקרקעות באזורים שונים בארץ וברשות הפלסטינית על ריכוזם של יסודות אלה. בעוד שהוספת עקר העשירה את הקרקע באשלגן, בזרחן ובחומר אורגני, גרמה זו להפחתה ברמת החנקן הזמין. נראה שכתוצאה מיחס פחמן/חנקן גבוה בעקר הצריכה הפעילות המיקרוביאלית המואצת ניצול חנקן זמין המצוי בקרקע. מכאן, שבעוד שהוספה מושכלת של עקר יכולה לשמש תחליף, חלקי לפחות, לדשני אשלגן וזרחן, הוספתו לקרקע עלולה לחייב דישון חנקני גבוה מזה שהיה נדרש ללא תוספת העקר.  

הערות:
הערות לעורכים:
בתי בד
דישון
פסולת חקלאית
עוד תגיות
תוכן קשור
פרטים נוספים
מזהה:
48801
עודכן לאחרונה:
20/07/2023 12:30
תאריך יצירה:
04/08/2020 17:42
אולי יעניין אותך גם
פרסום מקצועי
פוטנציאל השימוש בעקר כתוסף לקרקע חקלאית

ורנין שואהנה - המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי.

74

הפקת שמן זית היא מהתעשיות המובילות בתחום ייצור השמנים בארץ ובאגן הים התיכון כולו. בתהליך הייצור המקובל בארץ ובשטחי הרשות הפלסטינית ונוצרים בבית הבד, בנוסף לשמן, שתי פאזות של פסולת: עקר, פסולת נוזלית וגפת, פסולת מוצקה. הפסולת הנוזלית הינה תרחיף מימי שבו מומסים או מורחפים חומרים רבים לרבות חומצות שומן ופוליפנולים שעלולים לפגוע בפוריות הקרקע. לעומת זאת, מצויים בעקר גם אשלגן וזרחן, יסודות החיוניים להתפתחות הצמח. מטרות המחקר היו לאפיין ולכמת את ריכוזי הזרחן, החנקן והאשלגן המצויים בעקר, וכן לבדוק את ההשפעה שיש להוספת עקר לקרקעות באזורים שונים בארץ וברשות הפלסטינית על ריכוזם של יסודות אלה. בעוד שהוספת עקר העשירה את הקרקע באשלגן, בזרחן ובחומר אורגני, גרמה זו להפחתה ברמת החנקן הזמין. נראה שכתוצאה מיחס פחמן/חנקן גבוה בעקר הצריכה הפעילות המיקרוביאלית המואצת ניצול חנקן זמין המצוי בקרקע. מכאן, שבעוד שהוספה מושכלת של עקר יכולה לשמש תחליף, חלקי לפחות, לדשני אשלגן וזרחן, הוספתו לקרקע עלולה לחייב דישון חנקני גבוה מזה שהיה נדרש ללא תוספת העקר.  

פרסום מקצועי
אולי יעניין אותך גם