נגישות
menu      
חיפוש מתקדם
אקולוגיה וסביבה
נריה מנשרי - המחלקה למשאבי טבע, מרכז מחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
גיא דוברת  - המחלקה למשאבי טבע, מרכז מחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
עשהאל רוט - החטיבה לפרזיטולוגיה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, השירותים הווטרינריים
חיים גורליק - המחלקה למשאבי טבע, מרכז מחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
אבי פרבולוצקי  - המחלקה למשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
עמית דולב  - מחוז צפון, רשות הטבע והגנים
מוניקה לשקוביץ מזוז - החטיבה לפרזיטולוגיה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, השירותים הווטרינריים

קרציות ממינים שונים נושאות ומעבירות טפילים לבקר. הטפילים הללו גורמים לקדחות הפוגעות בבריאות, ביצרנות וברווחיות של העדרים. אזורים שונים בישראל מוכרים כבעלי נגיעות גבוהה בקדחות, אך הסיבה לנגיעות המשתנה בין אזורים וממשקי רעייה טרם הובהרה במלואה. חשיבותם של מיני בר נושאי קרציות, המצויים בסמיכות לאזורי המרעה ובתוכם, לשימור ולהפצה של קדחות הקרצית לא נבדקה עד כה. חזיר בר ותן זהוב, שניהם מיני בר מלווי פעילות אדם, הם בעלי פוטנציאל להשתתף במחזור גורמי מחלה שונים, ועשויים להיות בעלי תפקיד מפתח בשימור קדחות קרצית ובהעברתן בין עדרים ושטחים. במחקר זה בדקנו את ההרכב והתפוצה של הקרציות והפתוגנים המצויים על שני מיני בר אלה בין עונות ובאתרים שונים. המחקר התבצע ברמות מנשה, בחוף השרון ובחוות כרי דשא שבצפון אגן הכינרת. קרציות נאספו בסבבים עונתיים ממיני הבר, ומעקב מקביל בוצע על עדרי הבקר ועל הצומח בשטח. הגדרות מין הקרצית והטפילים התבצעו באמצעות אנליזת סמנים גנטיים. על אף החפיפה הגבוהה שנמצאה בהרכב מיני הקרציות על התנים והחזירים ועל הבקר, לא נדגמו על בעלי החיים שנבדקו במהלך תקופת המחקר קרציות נגועות בטפילים שגורמים לקדחות קרצית בבקר. עם זאת, נמצא די-אן-איי של טפילי Babesia bigemina באחד מחזירי הבר שנבדקו במהלך המחקר. תוצאות המחקר מראות כי ביכולתם של תנים וחזירי בר להעביר מאזור לאזור מיני קרציות שונות הפוגעות בבקר, גם במקרים שטפילי הקדחות אינם נוכחים בשטח או על בעלי החיים באופן רציף. נוסף על כך, ממצאי המחקר מראים כי ללחץ רעייה ולכמות הפרות בשטח יש השפעה על תדירות הופעת דרגות צעירות של מיני קרציות, שמתחילה בחודשי האביב ומתגברת לאורך חודשי הקיץ. עבודה זו משולה לקצה חוט, ויש צורך בהמשך מחקר כדי לעמוד על הדינמיקה של תפוצת הקרציות וטפילי הקדחות בשטחי המרעה.

פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
חשיבות נשאים משניים בהפצת קדחות קרצית באזורי גידול בקר
14(2)
נריה מנשרי - המחלקה למשאבי טבע, מרכז מחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
גיא דוברת  - המחלקה למשאבי טבע, מרכז מחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
עשהאל רוט - החטיבה לפרזיטולוגיה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, השירותים הווטרינריים
חיים גורליק - המחלקה למשאבי טבע, מרכז מחקר נוה-יער, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
אבי פרבולוצקי  - המחלקה למשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מִנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני
עמית דולב  - מחוז צפון, רשות הטבע והגנים
מוניקה לשקוביץ מזוז - החטיבה לפרזיטולוגיה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, השירותים הווטרינריים
חשיבות נשאים משניים בהפצת קדחות קרצית באזורי גידול בקר

קרציות ממינים שונים נושאות ומעבירות טפילים לבקר. הטפילים הללו גורמים לקדחות הפוגעות בבריאות, ביצרנות וברווחיות של העדרים. אזורים שונים בישראל מוכרים כבעלי נגיעות גבוהה בקדחות, אך הסיבה לנגיעות המשתנה בין אזורים וממשקי רעייה טרם הובהרה במלואה. חשיבותם של מיני בר נושאי קרציות, המצויים בסמיכות לאזורי המרעה ובתוכם, לשימור ולהפצה של קדחות הקרצית לא נבדקה עד כה. חזיר בר ותן זהוב, שניהם מיני בר מלווי פעילות אדם, הם בעלי פוטנציאל להשתתף במחזור גורמי מחלה שונים, ועשויים להיות בעלי תפקיד מפתח בשימור קדחות קרצית ובהעברתן בין עדרים ושטחים. במחקר זה בדקנו את ההרכב והתפוצה של הקרציות והפתוגנים המצויים על שני מיני בר אלה בין עונות ובאתרים שונים. המחקר התבצע ברמות מנשה, בחוף השרון ובחוות כרי דשא שבצפון אגן הכינרת. קרציות נאספו בסבבים עונתיים ממיני הבר, ומעקב מקביל בוצע על עדרי הבקר ועל הצומח בשטח. הגדרות מין הקרצית והטפילים התבצעו באמצעות אנליזת סמנים גנטיים. על אף החפיפה הגבוהה שנמצאה בהרכב מיני הקרציות על התנים והחזירים ועל הבקר, לא נדגמו על בעלי החיים שנבדקו במהלך תקופת המחקר קרציות נגועות בטפילים שגורמים לקדחות קרצית בבקר. עם זאת, נמצא די-אן-איי של טפילי Babesia bigemina באחד מחזירי הבר שנבדקו במהלך המחקר. תוצאות המחקר מראות כי ביכולתם של תנים וחזירי בר להעביר מאזור לאזור מיני קרציות שונות הפוגעות בבקר, גם במקרים שטפילי הקדחות אינם נוכחים בשטח או על בעלי החיים באופן רציף. נוסף על כך, ממצאי המחקר מראים כי ללחץ רעייה ולכמות הפרות בשטח יש השפעה על תדירות הופעת דרגות צעירות של מיני קרציות, שמתחילה בחודשי האביב ומתגברת לאורך חודשי הקיץ. עבודה זו משולה לקצה חוט, ויש צורך בהמשך מחקר כדי לעמוד על הדינמיקה של תפוצת הקרציות וטפילי הקדחות בשטחי המרעה.

פרסום מדעי
אולי יעניין אותך גם