בן-צבי, רחלי; נקש, יעקב; ביטון, שמעון
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה במטעי תמר ברחבי הארץ: ניוון והתייבשות של אשכולות צעירים, המתבטאים בסדקי רוחב בידות. נזקים קשים אלה נגרמים כתוצאה מפגיעת גורם לא ברור בבסיס ידת האשכול והתפרחת, וכיום עיקר הנזק מתבטא במטעי 'מג'הול'. בעבר הוצעו מספר גורמים אפשריים לתופעה: פעולה של זחלי עש התמר הגדול, נזקים מכניים-אנטומיים וכן פגיעה מפתוגנים כלשהם, ועלתה האפשרות שבנזק מעורבים תבדידי פטריה פתוגנית מסוג פוזריום. לפני שלוש שנים סקרנו מעל במה זו את שכיחות התופעה באזורים השונים של גידול התמר בארץ. במאמר זה מוצגות תוצאות של ניסויי השנתיים האחרונות, שעסקו בבירור מעורבות הפטריה F. proliferatum, וקצב הצימוח הווגטטיבי בעקבות הפגיעה.
מס' העמודים בקובץ המצורף - שגויים.
יש להתייחס למספרים שבכרטיס הקִטלוג.
בן-צבי, רחלי; נקש, יעקב; ביטון, שמעון
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה במטעי תמר ברחבי הארץ: ניוון והתייבשות של אשכולות צעירים, המתבטאים בסדקי רוחב בידות. נזקים קשים אלה נגרמים כתוצאה מפגיעת גורם לא ברור בבסיס ידת האשכול והתפרחת, וכיום עיקר הנזק מתבטא במטעי 'מג'הול'. בעבר הוצעו מספר גורמים אפשריים לתופעה: פעולה של זחלי עש התמר הגדול, נזקים מכניים-אנטומיים וכן פגיעה מפתוגנים כלשהם, ועלתה האפשרות שבנזק מעורבים תבדידי פטריה פתוגנית מסוג פוזריום. לפני שלוש שנים סקרנו מעל במה זו את שכיחות התופעה באזורים השונים של גידול התמר בארץ. במאמר זה מוצגות תוצאות של ניסויי השנתיים האחרונות, שעסקו בבירור מעורבות הפטריה F. proliferatum, וקצב הצימוח הווגטטיבי בעקבות הפגיעה.
מס' העמודים בקובץ המצורף - שגויים.
יש להתייחס למספרים שבכרטיס הקִטלוג.