תקציר:

"פרות קשות התעברות" (Repeat-breeder cows ;RBC), הינן פרות ללא ממצאים קליניים במערכת המין על פי בדיקה רקטלית, החוזרות להתייחם במרווחים נורמליים ולא התעברו אחר שלוש הזרעות עוקבות לפחות. ככל הנראה תופעת ה- RB הינה רב-גורמית ויכולה להיגרם עקב תזמון לקוי של ייחום - ביוץ - הזרעה ובעקבות כך אי קיום הפרייה, כשל בהפרייה או תמותה עוברית מוקדמת עקב כשל בתפקוד הגוף הצהוב או בסביבה הרחמית עצמה. עבודות מחקר רבות הוקדשו בניסיון להתגבר על הבעיה ולצמצם את התופעה, אבל באופן יחסי מעט מחקר יועד בניסיון להבין את הכשלים הפיזיולוגיים המאפיינים RBC. בתוכנית המחקר הנוכחית בצענו סדרה של ניסויים ובהם בחנו את מבנה המחזור המיני, איכות הזקיק הפרהאובולוטורי ואיכות וכושר ההפרייה של הביציות אצל פרות קשות התעברות. בחלק הראשון של העבודה ביצענו מעקב אחר השינויים בתבנית ההורמונלית וההתנהגותית של הפרות סביב הייחום. המחזור המיני סונכרן ודגימות דם נלקחו למעקב בכל יום שהוזרק GnRH או PG. החל מ-24 שעות לאחר זריקת PG שנייה, נדגם דם מידי 8 שעות שנמשך עד למועד הופעת סימני ייחום ראשונים. החל מ- 36 שעות לאחר הזרקת PG שנייה נערך מעקב רצוף לניטור סימני התנהגות מינית ונלקחו דגימות דם רציפות. בסה"כ השתתפו ב-3 מחזורים של הניסוי 31 פרות ביקורת ו-27 RB. שיעור התגובה לסינכרון היה דומה בשתי הקבוצות, ונותחו 48 ייחומים מוצלחים. נמצא כי פרות ה- RB הקדימו להתייחם והיו פעילות יותר במהלך הייחום לעומת פרות קבוצת הביקורת. כמו כן נמצאה נטייה לריכוזים גבוהים יותר של אסטרדיול בקבוצת ה- RB לעומת קבוצת הביקורת. נמצאו הבדלים מובהקים במועד הופעת שיא 58.1 :E2 בקבוצת הביקורת לעומת 50.2 שעות בקבוצת ה- RB ממועד הזרקת P<0.08) PG), וכמו כן במועד הופעת שיא 65.2 ,LH בקבוצת הביקורת לעומת 57.5 בקבוצת ה- P<0.009) RB). נמצאו הבדלים בהתפלגות שיעור הפרות עם מרווח הקטן מ- 25 שעות בין הופעת הייחום למועד הופעת הביוץ, או גדול מ- 25 שעות (0.02>P), ללא הבדלים בזמן הממוצע מייחום עד ביוץ. בחלק השני של העבודה בחנו את התפתחותו ותפקודו של הזקיק הפרהאובולטורי. זקיקים פרהאובולטורים נשאבו שזקיקים מ- 17 פרות ביקורת ו- 19 RB. בסך הכול נשאבו 66 זקיקים מ-2 הקבוצות, מתוכם 19 זקיקים נמצאו חיוניים בקבוצת הביקורת ו- 17 בקבוצת ה- RB. לא נמצאו הבדלים בקוטר הזקיק הפרהאובולטורי או נפחו, וכן ריכוזי הפרוגסטרון והאנדרוסטנדיון היו זהים בשתי הקבוצות. לעומת זאת ריכוז האסטרדיול בזקיקים היה גבוה פי 1.7 ב- RB לעומת פרות הביקורת. כמו כן היחס אסטרדיול/פרוגסטרון שהינו מדד ידוע למידת חיוניותו של הזקיק, ותכולת הזקיק באסטרדיול הייתה גבוהה פי 2.5 ב- RB לעומת פרות הביקורת. הממצאים מהזקיקים הפרהאובולטורים תואמים את תוצאות החלק הראשון של העבודה. יש לציין כי השאיבה התבצעה בנקודת זמן קבועה - 48 שעות לאחר PG ולכן הממצאים מעידים על קצה התפתחות מהיר יותר של הזקיקי אצל פרות ה- RB. בחלק השלישי של העבודה בה בחנו את איכות הביציות וכושר ההתפתחות שלהן in-vitro ולא נמצאה פגיעה באיכות הביציות. יחד עם זאת נמצאה פגיעה מובהקת בכושר ההתפתחות העוברית של הביציות לאחר ההפרייה, ומספר הבלסטוציסטים בפרות ה- RB היה נמוך יותר מאשר בפרות הביקורת.

לסיכום, נראה כי אין פגיעה בתבנית ההפרשה ההורמונלית סביב הייחום אצל פרות קשות התעברות, יש הקדמה של האירועים ופגיעה קלה בתזמון ייחום-ביוץ, ואין פגיעה באיכותו של הזקיקי הפרהאובולטורי אצל RB. לא נמצאה פגיעה באיכות הביציות או בכושר ההפרייה שלהן אצל פרות RB, אבל קיימת פגיעה בכושר ההתפתחות העוברית על לשלב של בלסטוציסטים. יכול להיות שפגיעה זו בכושר ההתפתחות העוברית הינה אחד מן הגורמים לשיעורי התעברות נמוכים אצל פרות אלה, ודרוש מחקר נוסף לביסוס ממצאים אלה.