תקציר:

קיימות מספר שיטות להורדת הקרניים וניצני קרניים: שריפת הניצן (חשמל או גז) משחת "סודה קאוסטית" וגדיעה. שימוש נכון במשככי כאבים יכול לסייע בשמירה על רווחת העגל. מטרות המחקר היו לבחון באיזה אופן ראוי להסיר ניצני קרניים עם "סודה קאוסטית" על מנת להפחית כאב ולשמור על רווחת העגל. במחקר המוצע בחנו את ההשפעה של שימוש במשככי כאבים בשתי קבוצות גיל שונות על רמת הכאב בעקבות הסרת ניצני קרניים עם משחה קאוסטית.

בקבוצת הגיל הראשונה (7-14 ימים) נבדקו 3 תתי קבוצות: הראשונה טופלה ב NSAID בלבד (16 עגלות). השנייה טופלה ב-NSAID והרדמה מקומית (16 עגלות) והשלישית ללא משככי כאבים (16 עגלות). בקבוצת הגיל השנייה (עד 7 ימים) נבחנו שתי תתי קבוצות: אחת שטופלה בהרדמה מקומית (16 עגלות) והשנייה ללא הרדמה מקומית (16 עגלות). בשתי קבוצות הגיל נמדדו 8 עגלים נאיביים שלא הוסרו להם הקרניים. בכדי להעריך את דרגת הכאב שהעגלים מציגים נבחנו שלושה פרמטרים שונים עיקריים: מספר צעדים, ניתוח התנהגות בצילומי וידאו ורמת קורטיזול בדם. עגלות הלא מטופלות מקבוצת הגיל 0-7 צעדו יותר מקבוצה שהורדמה עם הרדמה מקומית וכן מהנאיביים. בקבוצת העגלות הבוגרות, 7-14, הקבוצה שהורדמה מקומית צעדה פחות בשעה הראשונה משאר הקבוצות שעברו הסרת ניצן קרן. רמת הקורטיזול בדם בקבוצה הלא מטופלת הייתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לעגלות שטופלו, בשתי קבוצות הגיל. עליה במספר צעדים מעידה על אי נוחות אותה מציגות העגלות לאחר הסרת ניצני הקרן. בשעות הבוקר העגלות פעילות אך ניתן לראות שחיות שהורדמו מקומית צעדו פחות משאר קבוצות. על סמך רמת הקורטיזול בדם ניתן להעריך שעגלות שטופלו בשילוב של משכך כאבים והרדמה מקומית סבלו פחות לעומת שאר העגלות.