נגישות
menu      
Advanced Search
Syntax
Search...
Volcani treasures
About
Terms of use
Manage
Community:
אסיף מאגר המחקר החקלאי
Powered by ClearMash Solutions Ltd -
This item is archived
Comparison between Two Rearing System of Calves
Principal Investigator :
Honig, Hen
;
.
Principal Investigator :
Partner :
Miron, Joshua
;
.
Shabtay, Ariel
;
.
Other researchers :
עדין, גבי; מלכה, הלל; פלג, גל
Year:
2015
Project number :
382-0010
Research Foundation:
Research Foundation for Dairy and Beef Cattle Sciences
Domain :
Animals
;
.
מדעי בעלי חיים
;
.
The findings in this report are experimental results and do not in any way constitute recommendations
Related Files :
Notes:

 

מבוא:


גידול בעלי חיים מעמיד בפני החקלאי אתגר כלכלי ואתי כאחד. אמנם המטרה העיקרית בחקלאות בעלי חיים היא ייצור מוצר איכותי, בכמות העונה על צרכי השוק ובמחיר אטרקטיבי לצרכן, אך כיום נדרש החקלאי להתמודד גם עם מגוון סוגיות הקשורות לתחום רווחת בעלי - חיים. ארגון בריאות בעלי החיים העולמי (OIE) מגדיר חמש חרויות ( "Five Freedoms") שיש לספק לבעל החיים, תוך שימת דגש על חיות משק: חופש מרעב ומצמא, חופש מחוסר נוחות, חופש מכאב ופציעות, חופש לבטא פעילות טבעית וחופש מפחד ועקה.

בנוסף, בעקבות פרסום הגדרות היעדים החדשים של האיחוד האירופי "רווחת החיה במשק" 2012-2015 גובר עניין הציבור בעולם וגם בישראל בנושא רווחת היונק ואופן גידולו ברפת החלב. ממשק הגידול השכיח ברפתות חלב מסחריות הינו שיכון פרטני, כאשר הפרדת העגל הנולד מאמו מתבצעת בסמוך להמלטה.
אחת הסיבות לבחינת נושא זה הינה, ששיכון יונק באופן פרטני נוגד את סביבת הגידול הטבעית של היונק במרעה. הנימוק העיקרי ליתרון בגידול פרטני הינו הפחתת העברת מחלות בין היונקים, כמו כן יש הטוענים כי גידול פרטני מוביל לשיפור בביצועי הגדילה ומוביל להפחתת פעילות יניקה הדדית (Cross suck). יניקה מסוג זה הינה בעיה ברפתות חלב שעלולה להוביל לנזק ברקמת העטין ובירור פרטים מהעדר. לכן, יש הסבורים כי שיכון עגלים בקבוצות מתחת לגיל חודש מהווה חסרון בהיבט של חשיפה מוגברת לגורמי מחלה והעלאת הסיכון לתחלואה ולתמותה. עם זאת, בבחינת אופן השיכון בהיבט הבריאותי נמצא גם שגידול בקבוצה מפחית עקה וכתוצאה מכך נותן יתרון מבחינת בריאות היונק. מחקרים רבים תיעדו את ההשפעה השלילית של חשיפה לאירועי עקה על הסבירות של הפרט לפתח תחלואה. לדוגמא, ירידה ברמת העקה תוך כדי הגמילה והמעבר לקבוצה יכולים לתרום למצב הבריאותי של החיה. בנוסף, במונחים של רווחת בעלי חיים - בהיבט החברתי, קיימת עדיפות לשיכון יונקים בקבוצות. נמצא כי יצירת אינטראקציות חברתיות מוקדמות ומרחב מחיה גדול יותר מאפשרים התנהגות "משחק" בין היונקים וכן משפרים תגובות חברתיות, קוגניטיביות והתמודדות עם מצבים משתנים בהמשך החיים, ללא הרעה במצבם הבריאותי.

תכליתו של מחקר זה היא רווחת בעלי חיים ובחינת ביצועי גדילה מהמלטה ועד גמילה של עגלות הולשטיין ישראלי, שגדלו באופן פרטני או קבוצתי עד גיל גמילה במהלך חודשי הקיץ ובמהלך חודשי החורף. כאשר, המטרות הספציפיות הן הערכת ההשפעה החברתית על התנהגות בעל החיים והשפעת אכלוס מלונה קבוצתית חברתית על בריאות, גדילה וצריכת המזון של בעל-החיים.

Editors' remarks:
animal behavior
animal husbandry
Animals
animal welfare
cows
dairy cattle
dairy farming
heifers
Holstein
Show More
Related Content
More details
ID:
37217
Last updated date:
08/11/2023 14:09
Creation date:
12/09/2018 13:49
You may also be interested in
Research report
Comparison between Two Rearing System of Calves
עדין, גבי; מלכה, הלל; פלג, גל
382-0010
The findings in this report are experimental results and do not in any way constitute recommendations

 

מבוא:


גידול בעלי חיים מעמיד בפני החקלאי אתגר כלכלי ואתי כאחד. אמנם המטרה העיקרית בחקלאות בעלי חיים היא ייצור מוצר איכותי, בכמות העונה על צרכי השוק ובמחיר אטרקטיבי לצרכן, אך כיום נדרש החקלאי להתמודד גם עם מגוון סוגיות הקשורות לתחום רווחת בעלי - חיים. ארגון בריאות בעלי החיים העולמי (OIE) מגדיר חמש חרויות ( "Five Freedoms") שיש לספק לבעל החיים, תוך שימת דגש על חיות משק: חופש מרעב ומצמא, חופש מחוסר נוחות, חופש מכאב ופציעות, חופש לבטא פעילות טבעית וחופש מפחד ועקה.

בנוסף, בעקבות פרסום הגדרות היעדים החדשים של האיחוד האירופי "רווחת החיה במשק" 2012-2015 גובר עניין הציבור בעולם וגם בישראל בנושא רווחת היונק ואופן גידולו ברפת החלב. ממשק הגידול השכיח ברפתות חלב מסחריות הינו שיכון פרטני, כאשר הפרדת העגל הנולד מאמו מתבצעת בסמוך להמלטה.
אחת הסיבות לבחינת נושא זה הינה, ששיכון יונק באופן פרטני נוגד את סביבת הגידול הטבעית של היונק במרעה. הנימוק העיקרי ליתרון בגידול פרטני הינו הפחתת העברת מחלות בין היונקים, כמו כן יש הטוענים כי גידול פרטני מוביל לשיפור בביצועי הגדילה ומוביל להפחתת פעילות יניקה הדדית (Cross suck). יניקה מסוג זה הינה בעיה ברפתות חלב שעלולה להוביל לנזק ברקמת העטין ובירור פרטים מהעדר. לכן, יש הסבורים כי שיכון עגלים בקבוצות מתחת לגיל חודש מהווה חסרון בהיבט של חשיפה מוגברת לגורמי מחלה והעלאת הסיכון לתחלואה ולתמותה. עם זאת, בבחינת אופן השיכון בהיבט הבריאותי נמצא גם שגידול בקבוצה מפחית עקה וכתוצאה מכך נותן יתרון מבחינת בריאות היונק. מחקרים רבים תיעדו את ההשפעה השלילית של חשיפה לאירועי עקה על הסבירות של הפרט לפתח תחלואה. לדוגמא, ירידה ברמת העקה תוך כדי הגמילה והמעבר לקבוצה יכולים לתרום למצב הבריאותי של החיה. בנוסף, במונחים של רווחת בעלי חיים - בהיבט החברתי, קיימת עדיפות לשיכון יונקים בקבוצות. נמצא כי יצירת אינטראקציות חברתיות מוקדמות ומרחב מחיה גדול יותר מאפשרים התנהגות "משחק" בין היונקים וכן משפרים תגובות חברתיות, קוגניטיביות והתמודדות עם מצבים משתנים בהמשך החיים, ללא הרעה במצבם הבריאותי.

תכליתו של מחקר זה היא רווחת בעלי חיים ובחינת ביצועי גדילה מהמלטה ועד גמילה של עגלות הולשטיין ישראלי, שגדלו באופן פרטני או קבוצתי עד גיל גמילה במהלך חודשי הקיץ ובמהלך חודשי החורף. כאשר, המטרות הספציפיות הן הערכת ההשפעה החברתית על התנהגות בעל החיים והשפעת אכלוס מלונה קבוצתית חברתית על בריאות, גדילה וצריכת המזון של בעל-החיים.

Research report
You may also be interested in