מבוא:
גידול בעלי חיים מעמיד בפני החקלאי אתגר כלכלי ואתי כאחד. אמנם המטרה העיקרית בחקלאות בעלי חיים היא ייצור מוצר איכותי, בכמות העונה על צרכי השוק ובמחיר אטרקטיבי לצרכן, אך כיום נדרש החקלאי להתמודד גם עם מגוון סוגיות הקשורות לתחום רווחת בעלי - חיים. ארגון בריאות בעלי החיים העולמי (OIE) מגדיר חמש חרויות ( "Five Freedoms") שיש לספק לבעל החיים, תוך שימת דגש על חיות משק: חופש מרעב ומצמא, חופש מחוסר נוחות, חופש מכאב ופציעות, חופש לבטא פעילות טבעית וחופש מפחד ועקה.
בנוסף, בעקבות פרסום הגדרות היעדים החדשים של האיחוד האירופי "רווחת החיה במשק" 2012-2015 גובר עניין הציבור בעולם וגם בישראל בנושא רווחת היונק ואופן גידולו ברפת החלב. ממשק הגידול השכיח ברפתות חלב מסחריות הינו שיכון פרטני, כאשר הפרדת העגל הנולד מאמו מתבצעת בסמוך להמלטה.
אחת הסיבות לבחינת נושא זה הינה, ששיכון יונק באופן פרטני נוגד את סביבת הגידול הטבעית של היונק במרעה. הנימוק העיקרי ליתרון בגידול פרטני הינו הפחתת העברת מחלות בין היונקים, כמו כן יש הטוענים כי גידול פרטני מוביל לשיפור בביצועי הגדילה ומוביל להפחתת פעילות יניקה הדדית (Cross suck). יניקה מסוג זה הינה בעיה ברפתות חלב שעלולה להוביל לנזק ברקמת העטין ובירור פרטים מהעדר. לכן, יש הסבורים כי שיכון עגלים בקבוצות מתחת לגיל חודש מהווה חסרון בהיבט של חשיפה מוגברת לגורמי מחלה והעלאת הסיכון לתחלואה ולתמותה. עם זאת, בבחינת אופן השיכון בהיבט הבריאותי נמצא גם שגידול בקבוצה מפחית עקה וכתוצאה מכך נותן יתרון מבחינת בריאות היונק. מחקרים רבים תיעדו את ההשפעה השלילית של חשיפה לאירועי עקה על הסבירות של הפרט לפתח תחלואה. לדוגמא, ירידה ברמת העקה תוך כדי הגמילה והמעבר לקבוצה יכולים לתרום למצב הבריאותי של החיה. בנוסף, במונחים של רווחת בעלי חיים - בהיבט החברתי, קיימת עדיפות לשיכון יונקים בקבוצות. נמצא כי יצירת אינטראקציות חברתיות מוקדמות ומרחב מחיה גדול יותר מאפשרים התנהגות "משחק" בין היונקים וכן משפרים תגובות חברתיות, קוגניטיביות והתמודדות עם מצבים משתנים בהמשך החיים, ללא הרעה במצבם הבריאותי.
תכליתו של מחקר זה היא רווחת בעלי חיים ובחינת ביצועי גדילה מהמלטה ועד גמילה של עגלות הולשטיין ישראלי, שגדלו באופן פרטני או קבוצתי עד גיל גמילה במהלך חודשי הקיץ ובמהלך חודשי החורף. כאשר, המטרות הספציפיות הן הערכת ההשפעה החברתית על התנהגות בעל החיים והשפעת אכלוס מלונה קבוצתית חברתית על בריאות, גדילה וצריכת המזון של בעל-החיים.
מבוא:
גידול בעלי חיים מעמיד בפני החקלאי אתגר כלכלי ואתי כאחד. אמנם המטרה העיקרית בחקלאות בעלי חיים היא ייצור מוצר איכותי, בכמות העונה על צרכי השוק ובמחיר אטרקטיבי לצרכן, אך כיום נדרש החקלאי להתמודד גם עם מגוון סוגיות הקשורות לתחום רווחת בעלי - חיים. ארגון בריאות בעלי החיים העולמי (OIE) מגדיר חמש חרויות ( "Five Freedoms") שיש לספק לבעל החיים, תוך שימת דגש על חיות משק: חופש מרעב ומצמא, חופש מחוסר נוחות, חופש מכאב ופציעות, חופש לבטא פעילות טבעית וחופש מפחד ועקה.
בנוסף, בעקבות פרסום הגדרות היעדים החדשים של האיחוד האירופי "רווחת החיה במשק" 2012-2015 גובר עניין הציבור בעולם וגם בישראל בנושא רווחת היונק ואופן גידולו ברפת החלב. ממשק הגידול השכיח ברפתות חלב מסחריות הינו שיכון פרטני, כאשר הפרדת העגל הנולד מאמו מתבצעת בסמוך להמלטה.
אחת הסיבות לבחינת נושא זה הינה, ששיכון יונק באופן פרטני נוגד את סביבת הגידול הטבעית של היונק במרעה. הנימוק העיקרי ליתרון בגידול פרטני הינו הפחתת העברת מחלות בין היונקים, כמו כן יש הטוענים כי גידול פרטני מוביל לשיפור בביצועי הגדילה ומוביל להפחתת פעילות יניקה הדדית (Cross suck). יניקה מסוג זה הינה בעיה ברפתות חלב שעלולה להוביל לנזק ברקמת העטין ובירור פרטים מהעדר. לכן, יש הסבורים כי שיכון עגלים בקבוצות מתחת לגיל חודש מהווה חסרון בהיבט של חשיפה מוגברת לגורמי מחלה והעלאת הסיכון לתחלואה ולתמותה. עם זאת, בבחינת אופן השיכון בהיבט הבריאותי נמצא גם שגידול בקבוצה מפחית עקה וכתוצאה מכך נותן יתרון מבחינת בריאות היונק. מחקרים רבים תיעדו את ההשפעה השלילית של חשיפה לאירועי עקה על הסבירות של הפרט לפתח תחלואה. לדוגמא, ירידה ברמת העקה תוך כדי הגמילה והמעבר לקבוצה יכולים לתרום למצב הבריאותי של החיה. בנוסף, במונחים של רווחת בעלי חיים - בהיבט החברתי, קיימת עדיפות לשיכון יונקים בקבוצות. נמצא כי יצירת אינטראקציות חברתיות מוקדמות ומרחב מחיה גדול יותר מאפשרים התנהגות "משחק" בין היונקים וכן משפרים תגובות חברתיות, קוגניטיביות והתמודדות עם מצבים משתנים בהמשך החיים, ללא הרעה במצבם הבריאותי.
תכליתו של מחקר זה היא רווחת בעלי חיים ובחינת ביצועי גדילה מהמלטה ועד גמילה של עגלות הולשטיין ישראלי, שגדלו באופן פרטני או קבוצתי עד גיל גמילה במהלך חודשי הקיץ ובמהלך חודשי החורף. כאשר, המטרות הספציפיות הן הערכת ההשפעה החברתית על התנהגות בעל החיים והשפעת אכלוס מלונה קבוצתית חברתית על בריאות, גדילה וצריכת המזון של בעל-החיים.