תקציר:

נערכו 3 ניסויים בפרות מפוסטלות במתכונת ריבוע לטיני, כדי לאמוד את הגורמים המשפיעים על pH הכרס, בהם נמדדו pH וטמפרטורת הכרס ברציפות ע"י חיישן. בניסוי א' נבחנה השפעת תוספת של 2 ק"ג של שחת באיכות גבוהה, בהשוואה לביקורת. כן נערך מעקב אחר התנהגות הפרות. נמדדו גם: צריכת מזון, וטמפרטורות האוויר והגוף. בניסוי ב' המנות הכילו: 25% מזון מרוכז (מ"מ), 50% מ"מ, 75% מ"מ, ו 75% מ"מ בתוספת בופר. נמדדה גם העלאת הגירה ע"י מערכת SCR . נבחנה ההתאמה בין ה pH ובין העלאת הגירה וצריכת המזון. בניסוי ג' המנה הכילה: 25% שחת דגן, 50% גרעיני תירס, ו 25% כוספת חמניות. הטיפולים כללו יחסים שונים של גרעין תירס שבור וגרוס (100:0 , 67:33 , 33:67 ו0:100). כאן נמדדו העלאת הגירה ע"י מערכת SCR , ורביצת הפרות ע"י מערכת אפימילק.

בניסוי א' טמפרטורת כרס הייתה גבוהה בפרות הטיפול ב 0.4 מ"צ. טמפרטורת הכרס הייתה גבוהה בכ 1 מ"צ מטמפרטורת הגוף. יחסית להגשת המנה, ה pH המינימאלי נמדד אחר 9-13 שעות, טמפרטורת הכרס המרבית נצפתה אחר 13-21 שעות ושיא העלאת הגירה התרחש לאחר 12-18 שעות.

בניסוי ב' צריכת המזון במנות 25% ו 50% מ"מ הייתה מינימלית. במנת 75% מ"מ עלתה צריכת המזון ב 11% , והוספת בופר העלתה את צריכת מזון ב 21% . העלאת הגירה המירבית ביממה נרשמה במנת ה 25% מ"מ (313 דקות). זו ירדה ב 16% במנת ה 50% מ"מ, וב 43% בשתי מנות ה 75% מ"מ. הזמן בו נרשם pH כרס מתחת ל 6.0 היה כ 10 דקות במנות של 25 ו 50% מ"מ. זה עלה ל 295 דקות ב 75% מ"מ. בופר במנת ה 75% מ"מ הפחית זאת ל 193 דקות.
הוכחנו לכן קשר כמותי בין הרכב המנה, צריכת המזון, העלאת הגירה וה pH בכרס.

בניסוי ג' צריכות המזון הגבוהה והנמוכה ביותר, הושגו במנות שהכילו 33 ו 0% תירס שבור. במנות אלו נמדדו גם טמפרטורת הכרס המקסימלית הגבוהה ביותר, וטמפרטורת הכרס המינימלית הנמוכה ביותר. העלאת הגירה הנמוכה ביותר נמדדה במנת 0% תירס שבור ומשך הרביצה הנמוך ביותר התקבל במנת ה 33% תירס שבור. ניתוח רגרסיה הראה כי טמפרטורת הכרס המקסימלית מוסברת ע"י משך רביצה, משך העלאת גירה וצריכת מזון.

ניתן לסכם כי הטמפרטורה המרבית ביממה מייצגת באופן מהימן את הפעילות הביולוגית בכרס פרת החלב.