Advanced Search
Syntax
Search...
Volcani treasures
About
Terms of use
Manage
Community:
אסיף מאגר המחקר החקלאי
Powered by ClearMash Solutions Ltd -
השפעת שטח המחיה של פרות חלב על רווחתן ועל מדדי היצור
Principal Investigator :
Honig, Hen
;
.
Principal Investigator :
Partner :
Shabtay, Ariel
;
.
Other researchers :
עדין, גבי; מלכה, הלל
Year:
2015
Project number :
382-0009-15
Research Foundation:
Research Foundation for Dairy and Beef Cattle Sciences
Domain :
Animals
;
.
מדעי בעלי חיים
;
.
The findings in this report are experimental results and do not in any way constitute recommendations
Related Files :
Notes:

 

מבוא

מחקר מועט בלבד נעשה על ההיררכיה החברתית של הפרה המודרנית ועל צרכיה החברתיים . מערכת ההדרכה בישראל ומתכנני המבנים ממליצים על שטח מחייה אופטימאלי של כ 21.8 - 20.0 מ״ר לפרה כולל מדרך ואבוס תוך התחשבות בעיקר במגדל ובממשק. אכן, ההנחה הרווחת היא שבתנאי צפיפות גבוהה נמנעת הפרה מלשכב מה שעלול להוביל לירידה בביצועים, ביעילות היצור ובמדדי בריאות שונים ובריאות העטין. כמו כן, נמנעת הגישה למזון בזמן הרצוי בעקבות תחרות והיררכיה חברתית ובכך נפגעת צריכת המזון. בעקבות התחרות על המזון והמקום, הצרכים החברתיים של הפרה לא מצליחים להתממש ועל כן ניתן לראות יותר תופעות של התנהגות אגרסיבית בעדר תוך מאבק על היררכיה חברתית ומקום.

מטרת העבודה:

לבדוק את השפעת צפיפות הפרות במרבץ (14 לעומת 18 מ״ר לפרה), ללא שינוי באורך האבוס ומספר העולים, על הפרמטרים הבאים: 1. נתוני פדומטריה 2. תנובת והרכב החלב 3. בריאות עטין 4. בריאות החיה 5 . פוריות 6. חלבוני סטרס בדם.

שיטות וחומרים:

שנה ראשונה- תחילת ניסוי למשך תחלובה שלמה ברפת משקית בה נבחנו 60 פרות לעומת 60 פרות כאשר ההפרדה בין הקבוצות נעשתה ע״י גדר במרכז הסככה. במהלך 4 חודשי ניסוי ראשונים הפרות עברו מעל הגדר ולא ניתן היה להבחין בבירור בין הטיפולים. לפיכך נבנתה סככה מחדש עם הפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת כך שפרות לא תוכלנה לעבור מקבוצה לקבוצה.

שנה שנייה - חזרה על הניסוי לאחר הכנת הרפת באופן יסודי להפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת. 60 פרות לעומת 60 פרות + דגימות של הפרות לאורך שנה שלמה.

שנה שלישית: אנליזות של דגימות הדם ונתוני הפרות. הפרמטרים הנבחנים: זמן רביצה, רמת וכמות חלב, בריאות עטין, אירועים קליניים, צריכת מזון, משקל גוף, חלבוני סטרס והתגודדות.

תוצאות ומסקנות:

עבודה זו לא מצאה הבדלים משמעותיים בין קבוצת הפרות בשטח מחיה של 18 מ״ר לפרה מול קבוצת הפרות עם 14 מ״ר לפרה. נתוני ביקורת החלב הראו מגמה דומה לגבי תנובת החלב והרכבו לפרה. חודשי הקיץ (יולי - ספטמבר), אופיינו בתנובת חלב גבוהה יותר דווקא בקבוצת 14 מ״ר בהשוואה ל 18 מ״ר (0.05>P). נמצא שבשתי העונות קבוצת ה 14 מ״ר (הצפופה) הציגה מספר רביצות נמוך יותר מקבוצת הבקורת. בתחום התחלואה לא נצפו הבדלים משמעותיים. בקבוצת ה 14 מ״ר יותר מחלות המלטה (דלקות רחם, עצירות שלייה וקטוזיס). לעומת זאת, בקבוצת ה 18 מ״ר נמצאו יותר הפלות וצליעות. עונת הקיץ התאפיינה בעליה בהתגודדות הפרות בשתי הסככות, אך בקבוצת ה 14 מ״ר נמצאו אחוזי התגודדות נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת ה 18 מ״ר. בחינה של רטיבות המרבץ הראתה שבעונת הקיץ נמצא הבדל מובהק לטובת סככת ה 18 מ״ר שהייתה יבשה יותר מסככת ה 14 מ״ר. לעומת זאת, כאשר נבדקה רמת החומצה הגאלית בדם המשמשת כביטוי לעקה החמצונית בה הפרה נמצאת (כושר החיזור של הפלסמה), נצפה הבדל משמעותי לטובת קבוצת ה 14 מ״ר בחודשים יולי, אוקטובר ודצמבר.

Editors' remarks:
Animals
animal welfare
cows
dairy cattle
Show More
Related Content
More details
ID:
37252
Last updated date:
02/03/2022 17:27
Creation date:
13/09/2018 12:13
You may also be interested in
Research report
השפעת שטח המחיה של פרות חלב על רווחתן ועל מדדי היצור
עדין, גבי; מלכה, הלל
382-0009-15
The findings in this report are experimental results and do not in any way constitute recommendations

 

מבוא

מחקר מועט בלבד נעשה על ההיררכיה החברתית של הפרה המודרנית ועל צרכיה החברתיים . מערכת ההדרכה בישראל ומתכנני המבנים ממליצים על שטח מחייה אופטימאלי של כ 21.8 - 20.0 מ״ר לפרה כולל מדרך ואבוס תוך התחשבות בעיקר במגדל ובממשק. אכן, ההנחה הרווחת היא שבתנאי צפיפות גבוהה נמנעת הפרה מלשכב מה שעלול להוביל לירידה בביצועים, ביעילות היצור ובמדדי בריאות שונים ובריאות העטין. כמו כן, נמנעת הגישה למזון בזמן הרצוי בעקבות תחרות והיררכיה חברתית ובכך נפגעת צריכת המזון. בעקבות התחרות על המזון והמקום, הצרכים החברתיים של הפרה לא מצליחים להתממש ועל כן ניתן לראות יותר תופעות של התנהגות אגרסיבית בעדר תוך מאבק על היררכיה חברתית ומקום.

מטרת העבודה:

לבדוק את השפעת צפיפות הפרות במרבץ (14 לעומת 18 מ״ר לפרה), ללא שינוי באורך האבוס ומספר העולים, על הפרמטרים הבאים: 1. נתוני פדומטריה 2. תנובת והרכב החלב 3. בריאות עטין 4. בריאות החיה 5 . פוריות 6. חלבוני סטרס בדם.

שיטות וחומרים:

שנה ראשונה- תחילת ניסוי למשך תחלובה שלמה ברפת משקית בה נבחנו 60 פרות לעומת 60 פרות כאשר ההפרדה בין הקבוצות נעשתה ע״י גדר במרכז הסככה. במהלך 4 חודשי ניסוי ראשונים הפרות עברו מעל הגדר ולא ניתן היה להבחין בבירור בין הטיפולים. לפיכך נבנתה סככה מחדש עם הפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת כך שפרות לא תוכלנה לעבור מקבוצה לקבוצה.

שנה שנייה - חזרה על הניסוי לאחר הכנת הרפת באופן יסודי להפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת. 60 פרות לעומת 60 פרות + דגימות של הפרות לאורך שנה שלמה.

שנה שלישית: אנליזות של דגימות הדם ונתוני הפרות. הפרמטרים הנבחנים: זמן רביצה, רמת וכמות חלב, בריאות עטין, אירועים קליניים, צריכת מזון, משקל גוף, חלבוני סטרס והתגודדות.

תוצאות ומסקנות:

עבודה זו לא מצאה הבדלים משמעותיים בין קבוצת הפרות בשטח מחיה של 18 מ״ר לפרה מול קבוצת הפרות עם 14 מ״ר לפרה. נתוני ביקורת החלב הראו מגמה דומה לגבי תנובת החלב והרכבו לפרה. חודשי הקיץ (יולי - ספטמבר), אופיינו בתנובת חלב גבוהה יותר דווקא בקבוצת 14 מ״ר בהשוואה ל 18 מ״ר (0.05>P). נמצא שבשתי העונות קבוצת ה 14 מ״ר (הצפופה) הציגה מספר רביצות נמוך יותר מקבוצת הבקורת. בתחום התחלואה לא נצפו הבדלים משמעותיים. בקבוצת ה 14 מ״ר יותר מחלות המלטה (דלקות רחם, עצירות שלייה וקטוזיס). לעומת זאת, בקבוצת ה 18 מ״ר נמצאו יותר הפלות וצליעות. עונת הקיץ התאפיינה בעליה בהתגודדות הפרות בשתי הסככות, אך בקבוצת ה 14 מ״ר נמצאו אחוזי התגודדות נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת ה 18 מ״ר. בחינה של רטיבות המרבץ הראתה שבעונת הקיץ נמצא הבדל מובהק לטובת סככת ה 18 מ״ר שהייתה יבשה יותר מסככת ה 14 מ״ר. לעומת זאת, כאשר נבדקה רמת החומצה הגאלית בדם המשמשת כביטוי לעקה החמצונית בה הפרה נמצאת (כושר החיזור של הפלסמה), נצפה הבדל משמעותי לטובת קבוצת ה 14 מ״ר בחודשים יולי, אוקטובר ודצמבר.

Research report
נגישות
menu      
You may also be interested in