תקציר:
מטרת ניסויי השנה הראשונה והשנייה הייתה: לבחון כיצד משפיע שימוש בזבל פרות טרי לדישון ישיר של שדה חיטה למספוא על הגידול של שחת חיטה בקרקע קלה. נבחנו שלוש חלקות שדה (8 דונם כל אחת) שקבלו שלושה טיפולי דישון שונים: דשן כימי כביקורת, זבל רפת טרי מפרות שהוזנו בבליל עם תחמיצים ושחת נקיים מעשבייה זרה, וזבל רפת מפרות שהוזנו בשחת מאולחת בעשבייה זרה שהוכנה בשנת הניסוי הראשונה. בניסוי נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהומה בעשבייה זרה, הרכבה ונעכלות החומר היבש ודופן התא בכבשים.
נמצא שהיבול הממוצע של שחת חיטה בשתי חלקות שדושנו בזבל (מאולח או נקי) היה דומה – כ- 900 ק"ג ח״י לדונם, וגבוה באופן מובהק מהיבול בחלקת הדישון הכימי - 720 ק"ג ח"י\דונם. בחלקת הדישון הכימי העשבייה הזרה העיקרית הייתה שיבולת שועל (ש"ש) ומעט חרציות ושיעור העשבייה הגיע ל-58% מהח"י. בחלקת ה'זבל הנקי' העשבייה העיקרית הייתה דומה, ש"ש וקצת חרציות וצנון בר, שהיוו בסה"כ 41% מהח"י. ובחלקת ה'זבל המאולח' העשבייה הזרה העיקרית הייתה ש"ש בשיעור של 53% מהח"י. מקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים לשדה הנבחן ולא מזבל הבקר. נמצא גם שנעכלות הח"י במבחנה הייתה גבוהה יותר בשחת החיטה שגודלה על שתי החלקות שדושנו בזבל הבקר (64%) בהשוואה לשחת החיטה שגודלה על דישון כימי (58%), כנראה בגלל שיעור העשבייה הזרה הגבוה יחסית בשחת המדושנת כימית שנעכלותה נמוכה מזו של צמחי החיטה.
האבסת כבשים במנות שהתבססו על 600 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (כולל עשבייה זרה) בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים, מראות על נעכלות דומה של החומר היבש בשלושת סוגי מנות השחת שהואבסו לכבשים. ראוי לציין שהכבשים לא צרכו בצריכה חופשית יותר מ 600 ג' ח"י ליום של שחת עתירת עשבייה זרה. ממצא זה מצביע על כך שלמרות ההבדלים בתכולות העשבייה הזרה בין השחתות, לא היווה האילוח בעשבייה גורם משמעותי שהשפיע על נעכלות החומר היבש של שחת החיטה להזנת מעלי גירה.
מטרת ניסוי השנה השלישית הייתה: לבחון באותן חלקות שדה את השפעת דישון בשתי רמות של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) בהשוואה לדישון ברמה אחת של זבל רפת (6 קוב לדונם) או דישון כימי (15 יחידות N \דונם) על היבול והאיכות של שחת חיטה מהזן גליל. בשלושת החלקות ניתנו ריסוסים מתאימים זהים להדברת עשבייה זרה חד פסיגית ורחבי עלים. נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהומה בעשבייה זרה, הרכב השחת ונעכלות החומר היבש, החלבון, ורכיבי דופן התא ע"י כבשים. בניסוי השנה השלישית, ממצאי היבול וההרכב הכימי של שחתות החיטה מהזן 'גליל' שגודלו בשלושת טיפולי הדישון הראו כי דישון ברמה כפולה של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) שיפר באופן מובהק ב 15-16% את היבול של שחת חיטה מהזן 'גליל' בהשוואה לגידול על 6 קוב זבל רפת או על דישון כימי (1378 לעומת 1190 ו 1202 ק"ג ח"י \דונם, בהתאמה). בשלושת טיפולי הדישון הריסוסים נגד עשבייה היו מוצלחים והביאו להפחתת תכולת העשבייה בשלושת מדגמי השחת לרמה של אחוזים בודדים בלבד. פרופיל מעט העשבייה הזרה שנמצאה בשדות החיטה היה דומה לפרופיל העשבייה בשטח שגדל על דישון כימי, ובשטחים הסמוכים שלא רוססו נגד עשבייה זרה. כלומר מקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים לשדות הנבחנים ולא מזרעים שהועברו דרך הזבל. האבסת כבשים במנות שהתבססו על 700 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים), מראות על נעכלות ח"י וחלבון גבוהות באופן מובהק במנות השחת שגודלה על זבל רפת טרי בהשוואה לגידול על דישון כימי. ראוי להדגיש כי הדמיון הרב בין נתוני הנעכלות בכבשים והנעכלות במבחנה של החומר היבש וה NDF בניסוי השנה השלישית, משקף את פוטנציאל הנעכלות המרבית ברמת קיום של השחת הנבחנת. ההרכב הכימי והאיכות התזונתית של השחתות שגודלו על שני טיפולי הדישון בזבל בקר טרי היו דומים וטובים יותר מאלו של השחת שגודלה על דישון כימי. ממצא זה בא לידי ביטוי הן בתכולת ה NDF הנמוכה יותר, והן בנעכלות במבחנה ובנעכלות בכבשים גבוהות יותר. להערכתנו בקרקעות קלות ניתן להשתמש ברמה של כ- 12 קוב זבל טרי לדונם כחלופה יעילה שמשפרת את היבול והאיכות של שחת החיטה בהשוואה לדישון הכימי המקובל בגידול שחת חיטה בארץ.
תקציר:
מטרת ניסויי השנה הראשונה והשנייה הייתה: לבחון כיצד משפיע שימוש בזבל פרות טרי לדישון ישיר של שדה חיטה למספוא על הגידול של שחת חיטה בקרקע קלה. נבחנו שלוש חלקות שדה (8 דונם כל אחת) שקבלו שלושה טיפולי דישון שונים: דשן כימי כביקורת, זבל רפת טרי מפרות שהוזנו בבליל עם תחמיצים ושחת נקיים מעשבייה זרה, וזבל רפת מפרות שהוזנו בשחת מאולחת בעשבייה זרה שהוכנה בשנת הניסוי הראשונה. בניסוי נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהומה בעשבייה זרה, הרכבה ונעכלות החומר היבש ודופן התא בכבשים.
נמצא שהיבול הממוצע של שחת חיטה בשתי חלקות שדושנו בזבל (מאולח או נקי) היה דומה – כ- 900 ק"ג ח״י לדונם, וגבוה באופן מובהק מהיבול בחלקת הדישון הכימי - 720 ק"ג ח"י\דונם. בחלקת הדישון הכימי העשבייה הזרה העיקרית הייתה שיבולת שועל (ש"ש) ומעט חרציות ושיעור העשבייה הגיע ל-58% מהח"י. בחלקת ה'זבל הנקי' העשבייה העיקרית הייתה דומה, ש"ש וקצת חרציות וצנון בר, שהיוו בסה"כ 41% מהח"י. ובחלקת ה'זבל המאולח' העשבייה הזרה העיקרית הייתה ש"ש בשיעור של 53% מהח"י. מקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים לשדה הנבחן ולא מזבל הבקר. נמצא גם שנעכלות הח"י במבחנה הייתה גבוהה יותר בשחת החיטה שגודלה על שתי החלקות שדושנו בזבל הבקר (64%) בהשוואה לשחת החיטה שגודלה על דישון כימי (58%), כנראה בגלל שיעור העשבייה הזרה הגבוה יחסית בשחת המדושנת כימית שנעכלותה נמוכה מזו של צמחי החיטה.
האבסת כבשים במנות שהתבססו על 600 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (כולל עשבייה זרה) בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים, מראות על נעכלות דומה של החומר היבש בשלושת סוגי מנות השחת שהואבסו לכבשים. ראוי לציין שהכבשים לא צרכו בצריכה חופשית יותר מ 600 ג' ח"י ליום של שחת עתירת עשבייה זרה. ממצא זה מצביע על כך שלמרות ההבדלים בתכולות העשבייה הזרה בין השחתות, לא היווה האילוח בעשבייה גורם משמעותי שהשפיע על נעכלות החומר היבש של שחת החיטה להזנת מעלי גירה.
מטרת ניסוי השנה השלישית הייתה: לבחון באותן חלקות שדה את השפעת דישון בשתי רמות של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) בהשוואה לדישון ברמה אחת של זבל רפת (6 קוב לדונם) או דישון כימי (15 יחידות N \דונם) על היבול והאיכות של שחת חיטה מהזן גליל. בשלושת החלקות ניתנו ריסוסים מתאימים זהים להדברת עשבייה זרה חד פסיגית ורחבי עלים. נבחנו השפעות טיפולי הדישון על יבול השחת, מידת זיהומה בעשבייה זרה, הרכב השחת ונעכלות החומר היבש, החלבון, ורכיבי דופן התא ע"י כבשים. בניסוי השנה השלישית, ממצאי היבול וההרכב הכימי של שחתות החיטה מהזן 'גליל' שגודלו בשלושת טיפולי הדישון הראו כי דישון ברמה כפולה של זבל רפת טרי (12 קוב לדונם) שיפר באופן מובהק ב 15-16% את היבול של שחת חיטה מהזן 'גליל' בהשוואה לגידול על 6 קוב זבל רפת או על דישון כימי (1378 לעומת 1190 ו 1202 ק"ג ח"י \דונם, בהתאמה). בשלושת טיפולי הדישון הריסוסים נגד עשבייה היו מוצלחים והביאו להפחתת תכולת העשבייה בשלושת מדגמי השחת לרמה של אחוזים בודדים בלבד. פרופיל מעט העשבייה הזרה שנמצאה בשדות החיטה היה דומה לפרופיל העשבייה בשטח שגדל על דישון כימי, ובשטחים הסמוכים שלא רוססו נגד עשבייה זרה. כלומר מקור העשבייה הזרה היה מזרעים שהועברו באמצעות הרוח או חרקים משטחים סמוכים לשדות הנבחנים ולא מזרעים שהועברו דרך הזבל. האבסת כבשים במנות שהתבססו על 700 ג' ח"י שחת חיטה מכל אחת משלושת החלקות השונות בטיפולי הדישון שלהם (בתוספת 70 ג' ח"י ליום כוספת סויה להשלמת רמת החלבון הנדרשת לכבשים), מראות על נעכלות ח"י וחלבון גבוהות באופן מובהק במנות השחת שגודלה על זבל רפת טרי בהשוואה לגידול על דישון כימי. ראוי להדגיש כי הדמיון הרב בין נתוני הנעכלות בכבשים והנעכלות במבחנה של החומר היבש וה NDF בניסוי השנה השלישית, משקף את פוטנציאל הנעכלות המרבית ברמת קיום של השחת הנבחנת. ההרכב הכימי והאיכות התזונתית של השחתות שגודלו על שני טיפולי הדישון בזבל בקר טרי היו דומים וטובים יותר מאלו של השחת שגודלה על דישון כימי. ממצא זה בא לידי ביטוי הן בתכולת ה NDF הנמוכה יותר, והן בנעכלות במבחנה ובנעכלות בכבשים גבוהות יותר. להערכתנו בקרקעות קלות ניתן להשתמש ברמה של כ- 12 קוב זבל טרי לדונם כחלופה יעילה שמשפרת את היבול והאיכות של שחת החיטה בהשוואה לדישון הכימי המקובל בגידול שחת חיטה בארץ.