מתוך התקציר:
צמחי המספוא משמשים כמרכיב סיבי גס חשוב בהזנת מע״ג, המהווה כ-30% מכלל בליל הפרות. המזון הגס הכרחי לתסיסה תקינה בכרס, כולל תחמיצים ושחתות של דגנים וקטניות, ובעת מחסור גם חומרי לוואי מגידולי שדה שונים. צמחי מספוא לייצור תחמיצים ושחתות מגודלים מדי שנה בארץ על שטח של כ- 500 אלף דונם. במשך השנים הזנים המסחריים מאבדים מעמידותם למחלות ולמזיקים, לכן יש צורך להחליפם בזני מספוא חדשים. הקונצפציה הבסיסית של המחקר הנוכחי הייתה שלא די בבחינת יבול החומר היבש של הזנים החדשים בתנאי הגידול באזורים השונים בארץ, להערכת כדאיות הגידול, אלא צריך לבחון פרמטרים של איכות תזונתית של המספוא. זהו הפרמטר העיקרי שמעניין את הרפתנים הרוכשים את המספוא להאבסת הבקר.
המחקר הנוכחי בוצע במשך 3 שנים ונועד לבחון: בשנה הראשונה זני קטניות למספוא חדשים, בשנה השנייה זני חיטה חדשים ובשנה השלישית ליגנוצלולוזות.
מתוך התקציר:
צמחי המספוא משמשים כמרכיב סיבי גס חשוב בהזנת מע״ג, המהווה כ-30% מכלל בליל הפרות. המזון הגס הכרחי לתסיסה תקינה בכרס, כולל תחמיצים ושחתות של דגנים וקטניות, ובעת מחסור גם חומרי לוואי מגידולי שדה שונים. צמחי מספוא לייצור תחמיצים ושחתות מגודלים מדי שנה בארץ על שטח של כ- 500 אלף דונם. במשך השנים הזנים המסחריים מאבדים מעמידותם למחלות ולמזיקים, לכן יש צורך להחליפם בזני מספוא חדשים. הקונצפציה הבסיסית של המחקר הנוכחי הייתה שלא די בבחינת יבול החומר היבש של הזנים החדשים בתנאי הגידול באזורים השונים בארץ, להערכת כדאיות הגידול, אלא צריך לבחון פרמטרים של איכות תזונתית של המספוא. זהו הפרמטר העיקרי שמעניין את הרפתנים הרוכשים את המספוא להאבסת הבקר.
המחקר הנוכחי בוצע במשך 3 שנים ונועד לבחון: בשנה הראשונה זני קטניות למספוא חדשים, בשנה השנייה זני חיטה חדשים ובשנה השלישית ליגנוצלולוזות.