נגישות
menu      
Advanced Search

בהדרכת דר' ויקטוריה סורוקר, פרופ' עדה רפאלי

אקרית הוורואה Varroa destructor (Acari: Varroidae)) טפילה חיצונית של דבורת הדבש, מטפילה במקור את דבורת הדבש האסייתית Apis cerana (Hymenoptera: Apidae)) מעבר הוורואה באמצע המאה ה 20- אל דבורת הדבש האירופית A. mellifera הוביל לפגיעה הרסנית בדבורים אלה. כיום הוורואה, הנפוצה ברוב מדינות העולם, הינה המזיק הראשון בחשיבותו בענף גידול הדבורים, ומהווה אחד החשודים העיקריים בגרימת תופעת קריסת הכוורות. בישראל האקרית הופיעה לראשונה בשנת 1984 ומאז היא מהווה האיום העיקרי לקיום ענף הדבורים בארץ.

דרך ההזנה של הוורואה על ידי מציצת ההמולימפה של הדבורה המתפתחת גורמת לירידה במשקל הדבורה הבוגרת המגיחה ולקיצור אורך חייה, בנוסף נגרמות לדבורה פגיעות נוירולוגיות המתבטאות בירידה ביכולות התעופה והלמידה שאינה אסוציאטיבית. מעבר לפגיעות ישירות אלה, הוורואה פוגעת בדבורים גם באופן עקיף בהיותה וקטור של וירוסים שונים, ולמעשה עיקר הנזק המוביל בסופו של דבר לקריסת הכוורת מקורו כנראה בוירוסים המועברים על ידי הוורואה. נוכחות הוורואה בכוורת מחייבת טיפול בתכשירי הדברה אולם לכך יש מגבלות וחסרונות רבים. הקירבה הסיסטמתית שבין הדבורה והאקרית מקשה על מציאת תכשירים סלקטיביים, ולמעשה התכשירים שבשימוש היום (זרחנים אורגניים ופירתרואידים) פוגעים גם בדבורים. בנוסף, הם עלולים להיספח למוצרי המכוורת, המשמשים בין השאר בתעשיית המזון והקוסמטיקה, וניתן למצוא שאריות של חומרי הדברה אלו אפילו מספר שנים לאחר השימוש בהם. על כל אלה מתווסף החיסרון הבולט של היווצרות עמידות מהירה של אוכלוסיית הוורואה כנגד תכשירי הדברה, ודיווחים רבים שהצטברו לאחרונה מעידים על ירידה ביעילותם של התכשירים. דרכי התמודדות אחרות כגון שימוש בתכשירים "רכים", אוכלוסיית דבורים סבילה, הדברה אגרוטכנית והדברה ביולוגית נמצאו כלא יעילות דיין עד כה, ולפיכך קיימת חשיבות רבה לאיתור אמצעים אלטרנטיביים וסלקטיביים להתמודדות עם האקרית.

Powered by ClearMash Solutions Ltd -
Volcani treasures
About
Terms of use
Learning and disrupting the chemical communication of Varroa destructor Anderson and Trueman

בהדרכת דר' ויקטוריה סורוקר, פרופ' עדה רפאלי

אקרית הוורואה Varroa destructor (Acari: Varroidae)) טפילה חיצונית של דבורת הדבש, מטפילה במקור את דבורת הדבש האסייתית Apis cerana (Hymenoptera: Apidae)) מעבר הוורואה באמצע המאה ה 20- אל דבורת הדבש האירופית A. mellifera הוביל לפגיעה הרסנית בדבורים אלה. כיום הוורואה, הנפוצה ברוב מדינות העולם, הינה המזיק הראשון בחשיבותו בענף גידול הדבורים, ומהווה אחד החשודים העיקריים בגרימת תופעת קריסת הכוורות. בישראל האקרית הופיעה לראשונה בשנת 1984 ומאז היא מהווה האיום העיקרי לקיום ענף הדבורים בארץ.

דרך ההזנה של הוורואה על ידי מציצת ההמולימפה של הדבורה המתפתחת גורמת לירידה במשקל הדבורה הבוגרת המגיחה ולקיצור אורך חייה, בנוסף נגרמות לדבורה פגיעות נוירולוגיות המתבטאות בירידה ביכולות התעופה והלמידה שאינה אסוציאטיבית. מעבר לפגיעות ישירות אלה, הוורואה פוגעת בדבורים גם באופן עקיף בהיותה וקטור של וירוסים שונים, ולמעשה עיקר הנזק המוביל בסופו של דבר לקריסת הכוורת מקורו כנראה בוירוסים המועברים על ידי הוורואה. נוכחות הוורואה בכוורת מחייבת טיפול בתכשירי הדברה אולם לכך יש מגבלות וחסרונות רבים. הקירבה הסיסטמתית שבין הדבורה והאקרית מקשה על מציאת תכשירים סלקטיביים, ולמעשה התכשירים שבשימוש היום (זרחנים אורגניים ופירתרואידים) פוגעים גם בדבורים. בנוסף, הם עלולים להיספח למוצרי המכוורת, המשמשים בין השאר בתעשיית המזון והקוסמטיקה, וניתן למצוא שאריות של חומרי הדברה אלו אפילו מספר שנים לאחר השימוש בהם. על כל אלה מתווסף החיסרון הבולט של היווצרות עמידות מהירה של אוכלוסיית הוורואה כנגד תכשירי הדברה, ודיווחים רבים שהצטברו לאחרונה מעידים על ירידה ביעילותם של התכשירים. דרכי התמודדות אחרות כגון שימוש בתכשירים "רכים", אוכלוסיית דבורים סבילה, הדברה אגרוטכנית והדברה ביולוגית נמצאו כלא יעילות דיין עד כה, ולפיכך קיימת חשיבות רבה לאיתור אמצעים אלטרנטיביים וסלקטיביים להתמודדות עם האקרית.

Scientific Publication
You may also be interested in