חידקים סימביונטיים מצויים בתוך גופם של מיני חרקים רבים בעלי חשיבות חקלאית וכלכלית. חידקים אלה נחלקים לשתי קבוצות:
1. סימביונטים ראשוניים - חיידקים הכרחיים להתפתחות ולהישרדות החרק.

2. סימביונטיים שניוניים - חיידקים השוכנים בחרק בתדירויות משתנות ובדרך כלל אינם הכרחיים להישרדותו. בנוסף, חרקים רבים מעבירים בגופם מחוללי מחלות צמחים כגון: וירוסים, פטריות וחידקים.

הסימביונטים הראשוניים מקיימים יחסי גומלין הדוקים וייחודיים עם חרקים הניזונים ממקור מזון בלתי מאוזן, כגון: מוהל צמחים, עץ או דם. כחלק ממערכת היחסים ארוכת השנים התפתחו בחיידקים אלה אברונים מיוחדים הקרויים בקטריומים, ובהם שוכנים הסימביונטים הראשוניים. סימביונטים אלה מספקים לפונדקאיהם רכיבי מזון חיוניים כגון ויטמינים וחומצות אמינו. לעומת זאת, את הסימביונטים השניוניים ניתן למצוא בקבוצות חרקים רבות, הניזונות ממגוון רחב של מקורות מזון, והם משפיעים על הפונדקאי באופן שיגביר את הישרדותם והפצתם.