אלעזר קווין,
אנטולי טרוסטנצקי,
משה קוסטיוקובסקי,
דפנה גוטליב
האיסום המודרני מאפשר לאחסן תוצרת חקלאית יבשה לתקופות ארוכות, תוך שמירה על איכות גבוהה של התוצרת ומזעור נזק ופחת. בכך האיסום מאפשר למשקים, ארגונים חקלאיים ולמדינות לשמור על היבול המקומי ולצרוך אותו בהדרגה עד לקציר בשנה שאחרי. איסום תוצרת חקלאית יבשה נחוץ במדינות רבות להחזקה של מלאי מזון לשעת חירום, מחשש למפגעי טבע בחקלאות המקומית או תקלות בשינוע סחורה. בנוסף, האיסום מקנה יתרון מסחרי על ידי גמישות בשיווק הסחורה.
המחזור השנתי של גרעינים בישראל, למאכל אדם ולמספוא בשנים האחרונות, מסתכם בכ 4.5 מיליון טון. כ 3.5 מיליון טון מיועדים למספוא. הגרעינים המיועדים למספוא מאוסמים, בדרך כלל, לזמן קצר בשל מחזור ייבוא רציף ומהיר. גרעיני חיטה מהווים בישראל מקור תזונה עיקרי למאכל אדם ולמספוא. במדינת ישראל צורכים בשנה כמיליון טון חיטה למאכל. מתוכם היקף הייבוא הינו כ 800-900 אלף טון המהווים כ 85%-90% , ויתרת הגרעינים מסופקים מהחיטה המקומית. גידול החיטה בארץ נחשב כגידול מרכזי בחקלאות הישראלית. את החיטה למאכל מגדלים בבעל על שטח של כמיליון דונם, והיקף היבול עומד על ממוצע שנתי של כ 100 אלף טון. לאחר הקציר מועברת החיטה המקומית ברובה לממגורות, שם מאוסמים הגרעינים עד למשיכתם לטחנות הקמח. היות ופינוי הגרעינים לטחנות קמח נעשה באופן הדרגתי, זמן האיסום נמשך מספר חודשים ולעיתים אף מעבר לשנה.
אלעזר קווין,
אנטולי טרוסטנצקי,
משה קוסטיוקובסקי,
דפנה גוטליב
האיסום המודרני מאפשר לאחסן תוצרת חקלאית יבשה לתקופות ארוכות, תוך שמירה על איכות גבוהה של התוצרת ומזעור נזק ופחת. בכך האיסום מאפשר למשקים, ארגונים חקלאיים ולמדינות לשמור על היבול המקומי ולצרוך אותו בהדרגה עד לקציר בשנה שאחרי. איסום תוצרת חקלאית יבשה נחוץ במדינות רבות להחזקה של מלאי מזון לשעת חירום, מחשש למפגעי טבע בחקלאות המקומית או תקלות בשינוע סחורה. בנוסף, האיסום מקנה יתרון מסחרי על ידי גמישות בשיווק הסחורה.
המחזור השנתי של גרעינים בישראל, למאכל אדם ולמספוא בשנים האחרונות, מסתכם בכ 4.5 מיליון טון. כ 3.5 מיליון טון מיועדים למספוא. הגרעינים המיועדים למספוא מאוסמים, בדרך כלל, לזמן קצר בשל מחזור ייבוא רציף ומהיר. גרעיני חיטה מהווים בישראל מקור תזונה עיקרי למאכל אדם ולמספוא. במדינת ישראל צורכים בשנה כמיליון טון חיטה למאכל. מתוכם היקף הייבוא הינו כ 800-900 אלף טון המהווים כ 85%-90% , ויתרת הגרעינים מסופקים מהחיטה המקומית. גידול החיטה בארץ נחשב כגידול מרכזי בחקלאות הישראלית. את החיטה למאכל מגדלים בבעל על שטח של כמיליון דונם, והיקף היבול עומד על ממוצע שנתי של כ 100 אלף טון. לאחר הקציר מועברת החיטה המקומית ברובה לממגורות, שם מאוסמים הגרעינים עד למשיכתם לטחנות הקמח. היות ופינוי הגרעינים לטחנות קמח נעשה באופן הדרגתי, זמן האיסום נמשך מספר חודשים ולעיתים אף מעבר לשנה.