תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינם
תקציר
תחלואה ותמותה מקומפלקס מחלות דרכי הנשימה בבקר גורמות לנזק הבריאותי המשמעותי ביותר בעגלי מפטמה בכל העולם. ההפסדים הכלכליים השנתיים הנגרמים למגדלים מ-BRD נאמדים בישראל בכ-35 מיליון ₪, ובארה״ב בין 700 מיליון למיליארד דולר. התפתחות BRD בעגלים צעירים מואצת על ידי גורמי עקה, שהבולטים שביניהם הם העברה ממקום למקום וגמילה. לא כל הפרטים מגיבים באופן דומה לעקה. בעולם נמצאה תגובה לחשיפה לוירוסים גורמי BRD הנבדלת באופן ניכר בחומרת הסימפטומים הקליניים של פרטים בני אותו גיל ומאותה סביבת גידול. בעבודה שפרסמנו לאחרונה דווחנו כי העברה מרפת בית דגן ליונקיה בנוה יער גרמה להגברת ריכוז הקורטיזול בפלסמה, ולביטוי גבוה יותר של חלבוני עקה בתאי הדם רק בחלק מהעגלים, בזמן שעגלים אחרים מאותם מועדי העברה לא הגיבו כלל. באותה עבודה הראנו עוד כי רמת עקת החמצון ברקמת הדם של העגלים בעקבות ההעברה, הייתה במתאם מובהק עם פנוטיפ הכשרות בבית המטבחיים כשנה לאחר מכן. מתוך האמור לעיל ניתן לשער כי שונות בתגובה לעקה עשויה להיות מרכיב חשוב בשונות הרגישות לתחלואה, וכי הבנת מקור השונות הזאת יכולה לספק מידע לריסון BRD. התורשתיות הריאלית של העמידות ל BRD עשויה להיות קרובה ל 0.5. כיום אין כלל אמצעים להערכה מוקדמת של רגישות העגלים לתחלואה. שימוש בסמנים גנטיים לניבוי הסיכון של עגלים לפתח BRD נראה כאמצעי היעיל ביותר, מאחר והוא מצריך דיגום אחד בלבד, לאו דווקא חודרני.
מטרת המחקר אם כך היא לבדוק קשר בין השונות בתגובה לעקה לשונות ברגישות ל BRD, על ידי שימוש משולב באנליזות גנטיות ופיסיולוגיות. בשנת המחקר הראשונה התמקדנו בשונות הקיימת בין עגלים בעקת החמצון המתפתחת אצלם בעקבות אירועי העברה מהרפת ביגור אל היונקיה בנוה יער. הראנו כי ניתן לנבא (חודשיים ויותר מראש) את הסיכון של עגל לפתח מחלות נשימה לאחר הגמילה באמצעות ה redox state שלו, כפי שנמדד בדם, עובדה שיכולה לאפשר פיתוח של "תרפיה אנטיאוקסידטיבית" טרם העברת עגלים ממקומם, כדי לנסות ולמזער התפתחות של מחלות נשימה. בשנת המחקר השנייה בחנו את יכולת החיזוי של רמת הנוגדנים בגיל שלושה ימים, זאת מאחר ורמת נוגדנים מתחת לריכוז של 5.5 g/dl מוגדרת ככשל בחיסון הפסיבי (FPT) שבעטיו עגלים מועדים לפתח מחלות. לא נמצא קשר ישיר בין רמת הנוגדנים של העגלים בגיל 3 ימים לבין תחלואה במחלות נשימה במהלך תקופת הגידול. אנליזה לינארית מבדילה (LDA) שבחנה את התרומה של מספר פרמטרים שנמצאו במתאם מובהק עם תחלואה עתידית ב BRD, גלתה שבזמן שה redox state הוא הגורם המובהק ביותר לחיזוי, רמת הנוגדנים היא במקום האחרון. נמצא שמודל זה מאפשר לחזות 93.1% מהתחלואה בניסוי ברמת מובהקות של 0.031=P.
בשנת המחקר השלישית אנו מדווחים על אנליזות אשר התמקדו במציאת סמנים גנטיים להבחין בין עגלים רגישים ועמידים ל BRD, על בסיס פנוטיפ הכשרות בבית המטבחיים. אנליזות אלה התכנסו לשמונה עשר גנים פוטנציאליים, הקשורים לפעילות של מערכת החיסון וריפוי פצעים, אשר סטטיסטית נבדלו בין עגלים טרפים לחלקים, על פי ההגדרה הפנוטיפית בבית המטבחיים. גנים אלה צריכים להיבחן פרטנית באוכלוסייה נוספת (וגדולה יותר) של פרטים עם פנוטיפ הכשרות הנ״ל.
תקציר
תחלואה ותמותה מקומפלקס מחלות דרכי הנשימה בבקר גורמות לנזק הבריאותי המשמעותי ביותר בעגלי מפטמה בכל העולם. ההפסדים הכלכליים השנתיים הנגרמים למגדלים מ-BRD נאמדים בישראל בכ-35 מיליון ₪, ובארה״ב בין 700 מיליון למיליארד דולר. התפתחות BRD בעגלים צעירים מואצת על ידי גורמי עקה, שהבולטים שביניהם הם העברה ממקום למקום וגמילה. לא כל הפרטים מגיבים באופן דומה לעקה. בעולם נמצאה תגובה לחשיפה לוירוסים גורמי BRD הנבדלת באופן ניכר בחומרת הסימפטומים הקליניים של פרטים בני אותו גיל ומאותה סביבת גידול. בעבודה שפרסמנו לאחרונה דווחנו כי העברה מרפת בית דגן ליונקיה בנוה יער גרמה להגברת ריכוז הקורטיזול בפלסמה, ולביטוי גבוה יותר של חלבוני עקה בתאי הדם רק בחלק מהעגלים, בזמן שעגלים אחרים מאותם מועדי העברה לא הגיבו כלל. באותה עבודה הראנו עוד כי רמת עקת החמצון ברקמת הדם של העגלים בעקבות ההעברה, הייתה במתאם מובהק עם פנוטיפ הכשרות בבית המטבחיים כשנה לאחר מכן. מתוך האמור לעיל ניתן לשער כי שונות בתגובה לעקה עשויה להיות מרכיב חשוב בשונות הרגישות לתחלואה, וכי הבנת מקור השונות הזאת יכולה לספק מידע לריסון BRD. התורשתיות הריאלית של העמידות ל BRD עשויה להיות קרובה ל 0.5. כיום אין כלל אמצעים להערכה מוקדמת של רגישות העגלים לתחלואה. שימוש בסמנים גנטיים לניבוי הסיכון של עגלים לפתח BRD נראה כאמצעי היעיל ביותר, מאחר והוא מצריך דיגום אחד בלבד, לאו דווקא חודרני.
מטרת המחקר אם כך היא לבדוק קשר בין השונות בתגובה לעקה לשונות ברגישות ל BRD, על ידי שימוש משולב באנליזות גנטיות ופיסיולוגיות. בשנת המחקר הראשונה התמקדנו בשונות הקיימת בין עגלים בעקת החמצון המתפתחת אצלם בעקבות אירועי העברה מהרפת ביגור אל היונקיה בנוה יער. הראנו כי ניתן לנבא (חודשיים ויותר מראש) את הסיכון של עגל לפתח מחלות נשימה לאחר הגמילה באמצעות ה redox state שלו, כפי שנמדד בדם, עובדה שיכולה לאפשר פיתוח של "תרפיה אנטיאוקסידטיבית" טרם העברת עגלים ממקומם, כדי לנסות ולמזער התפתחות של מחלות נשימה. בשנת המחקר השנייה בחנו את יכולת החיזוי של רמת הנוגדנים בגיל שלושה ימים, זאת מאחר ורמת נוגדנים מתחת לריכוז של 5.5 g/dl מוגדרת ככשל בחיסון הפסיבי (FPT) שבעטיו עגלים מועדים לפתח מחלות. לא נמצא קשר ישיר בין רמת הנוגדנים של העגלים בגיל 3 ימים לבין תחלואה במחלות נשימה במהלך תקופת הגידול. אנליזה לינארית מבדילה (LDA) שבחנה את התרומה של מספר פרמטרים שנמצאו במתאם מובהק עם תחלואה עתידית ב BRD, גלתה שבזמן שה redox state הוא הגורם המובהק ביותר לחיזוי, רמת הנוגדנים היא במקום האחרון. נמצא שמודל זה מאפשר לחזות 93.1% מהתחלואה בניסוי ברמת מובהקות של 0.031=P.
בשנת המחקר השלישית אנו מדווחים על אנליזות אשר התמקדו במציאת סמנים גנטיים להבחין בין עגלים רגישים ועמידים ל BRD, על בסיס פנוטיפ הכשרות בבית המטבחיים. אנליזות אלה התכנסו לשמונה עשר גנים פוטנציאליים, הקשורים לפעילות של מערכת החיסון וריפוי פצעים, אשר סטטיסטית נבדלו בין עגלים טרפים לחלקים, על פי ההגדרה הפנוטיפית בבית המטבחיים. גנים אלה צריכים להיבחן פרטנית באוכלוסייה נוספת (וגדולה יותר) של פרטים עם פנוטיפ הכשרות הנ״ל.
