תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינםתקציר
מורינגה מכונפת (Moringa oleifera) הינה צמח הגדל כעץ במדינות טרופיות וסובטרופיות. לעלי העץ ולפירותיו טווח רחב של שימושים רפואיים וערך תזונתי גבוה, והוא מקווה מקור טוב לחלבון איכותי, ויטמינים ומינרלים ואנטיאוקסידנטים טבעיים.
בשנה הראשונה של תוכנית מחקר זו, בחנו כיצד תשפיע הכללת תחמיץ מורינגה כתוסף במנות פרות חלב על צריכת המזון, ייצור החלב ורכיביו, הנעכלות ואיכות החלב.
לצורך הניסוי בפרות חלב נקצרה מורינגה טריה (קציר שני) ועורבבה מיידית בעגלה מערבלת עם שחת חיטה קצוצה ומולאסת קנה-סוכר (ביחסים של 37: 54: 9 % מהח״י, בהתאמה), והתערובת הוחמצה ב 40 באלות (700 ק״ג כל אחת). שתי קבוצות של 21 פרות חלב כל אחת דומות בתנובה, במשקל הגוף ובמרחק מההמלטה בתחילת הניסוי, השתתפו בניסוי ברפת הפרטנית בבית דגן. פרות קבוצת הניסוי קבלו בליל שהכיל 18% מהח״י תחמיץ מורינגה כחלופה לתחמיץ ולשחת חיטה בבליל הביקורת. הניסוי נמשך 42 יום. בין המדדים אשר נבחנו: צריכת מזון פרטנית, תנובת חלב ורכיביו, תנובת חלב מושווה שומן (4% חמ״ש) וחלב מושווה אנרגיה (חמ״א), נעכלות מרכיבי המנה, יעילות ייצור החמ״א, ורמת הפעילות האנטי-חימצונית בחלב.
בשנה השניה, בחנו את השפעת הכללת תחמיץ מורינגה מכונפת במנת הפיטום על צריכת המזון, ביצועי הגדילה ומדדי איכות הבשר של טלאים מגזע אסף (הניסוי בוצע במשק מסחרי במושב אודים). 96 טלאים בגיל ממוצע של 54 ימים ומשקל ממוצע של 24.2 ק״ג חולקו בזוגות לשתי קבוצות של 48 טלאים דומות במשקל הגוף ההתחלתי. קבוצת המורינגה קיבלה מנה מרוכזת שהכילה 182 ג'/ק״ג ח״י תחמיץ מורכב מתערובת של ירק מורינגה+קליפות סויה+ומולאסה (ביחס משקלי 5/58/37), כחלופה ל 54 ג'/ק״ג ח״י שחת חיטה ו 128 ג'/ק״ג ח״י מזונות מרוכזים. שתי הקבוצות ניזונו ad-lib והמנות חולקו מדי יום בשעה 06:00. הטלאים נשקלו כל שבועיים. מדדי צריכת מזון קבוצתית (ק״ג ח״י) משקל גוף (ק״ג) וקצב גדילה (ג'\יום) חושבו עבור הטלאים משתי הקבוצות. כעבור 90 ימי ניסוי, הוקרבו הטלאים בבית המטבחיים בחיפה. ערכי צבע, pH וטמפ' נמדדו בשש עשרה טבחות סה״כ. שני נתחי בשר במשקל 200 ג' כ״א נאספו משריר ה longissimus dorsi (LD muscle) של כל טלה מכל רבע (ימין ושמאל). פרמטרים שונים לאיכות בשר (pH, צבע שריר, צבע שומן, רכות, אורך סרקומרים, תכולת קולגן, אחוז שומן תוך שרירי, חלבון, אפר, ח״י, יכולת אגירת מים בנתח, אובדן מים לאחר הפשרה ולאחר בישול) נבדקו בנתחים. מצאנו כי רכות הבשר היתה גבוהה יותר באופן מובהק בנתחים של טלאים אשר ניזונו מתחמיץ מורינגה, בהשוואה לנתחים של טלאים מקבוצת הביקורת. ממצא זה נתמך הן דרך ביצוע אנליזה ישירה, ייעודית לבדיקת מדד הרכות ;WBSF (Warner Bratzler Shear Force; יחידות ניוטון) והן על אנליזה למדידת אורך סרקומרים (יחידות μ-meter) המשמשת כמדד עקיף לאפיון תכונת הרכות. עוד מצאנו כי נתחים של טלאים מקבוצת הביקורת הציגו אחוז שומן תוך שרירי (IMF; Intra-muscular fat content) גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לנתחים של טלאי המורינגה. כמות הקולגן הכללית המשמשת מדד עקיף לקביעת רכות הנתח, לא נבדלה בין נתחים שמקורם בשתי הקבוצות.
בשנה השלישית, ביצענו ניסוי נוסף, שמטרתו לבדוק את השפעת ההזנה בתחמיץ מורינגה מכונפת על איכות החלב של עיזים מרמת הנדיב. לצורך כך נבחרו 45 עיזים אשר חולקו ל 3 קבוצות באופן הבא: 1. קבוצת עזים שניזונה במנה הכוללת מזון מרוכז ושחת תילתן; 2. קבוצה שניזונה ממנה הכוללת מזון מרוכז כופתיות 16% חלבון ומרעה; 3. קבוצה נוספת אשר ניזונה ממזון מרוכז 16% חלבון ותחמיץ מורינגה. העזים חולקו על פי מספר התחלובה שלהן תנובת החלב בתחלובה הקודמת ולפי הגזע שלהן על מנת ליצור קבוצות דומות ככל האפשר. מצאנו כי ההזנה במורינגה כתוסף, שיפרה את הקיבולת נוגדת החמצון בחלב, אך לא העלתה את תנובת החלב או תכולת מוצקיו. בהתייחס לכמות תאים סומטיים בחלב (כמדד עקיף לדלקת עטין), זו היתה נמוכה יותר (באופן מובהק) בחלב של קבוצת העיזים שניזונו ממורינגה, ביחס לחלב עיזים שניזונו ממרעה או חציר.
תקציר
מורינגה מכונפת (Moringa oleifera) הינה צמח הגדל כעץ במדינות טרופיות וסובטרופיות. לעלי העץ ולפירותיו טווח רחב של שימושים רפואיים וערך תזונתי גבוה, והוא מקווה מקור טוב לחלבון איכותי, ויטמינים ומינרלים ואנטיאוקסידנטים טבעיים.
בשנה הראשונה של תוכנית מחקר זו, בחנו כיצד תשפיע הכללת תחמיץ מורינגה כתוסף במנות פרות חלב על צריכת המזון, ייצור החלב ורכיביו, הנעכלות ואיכות החלב.
לצורך הניסוי בפרות חלב נקצרה מורינגה טריה (קציר שני) ועורבבה מיידית בעגלה מערבלת עם שחת חיטה קצוצה ומולאסת קנה-סוכר (ביחסים של 37: 54: 9 % מהח״י, בהתאמה), והתערובת הוחמצה ב 40 באלות (700 ק״ג כל אחת). שתי קבוצות של 21 פרות חלב כל אחת דומות בתנובה, במשקל הגוף ובמרחק מההמלטה בתחילת הניסוי, השתתפו בניסוי ברפת הפרטנית בבית דגן. פרות קבוצת הניסוי קבלו בליל שהכיל 18% מהח״י תחמיץ מורינגה כחלופה לתחמיץ ולשחת חיטה בבליל הביקורת. הניסוי נמשך 42 יום. בין המדדים אשר נבחנו: צריכת מזון פרטנית, תנובת חלב ורכיביו, תנובת חלב מושווה שומן (4% חמ״ש) וחלב מושווה אנרגיה (חמ״א), נעכלות מרכיבי המנה, יעילות ייצור החמ״א, ורמת הפעילות האנטי-חימצונית בחלב.
בשנה השניה, בחנו את השפעת הכללת תחמיץ מורינגה מכונפת במנת הפיטום על צריכת המזון, ביצועי הגדילה ומדדי איכות הבשר של טלאים מגזע אסף (הניסוי בוצע במשק מסחרי במושב אודים). 96 טלאים בגיל ממוצע של 54 ימים ומשקל ממוצע של 24.2 ק״ג חולקו בזוגות לשתי קבוצות של 48 טלאים דומות במשקל הגוף ההתחלתי. קבוצת המורינגה קיבלה מנה מרוכזת שהכילה 182 ג'/ק״ג ח״י תחמיץ מורכב מתערובת של ירק מורינגה+קליפות סויה+ומולאסה (ביחס משקלי 5/58/37), כחלופה ל 54 ג'/ק״ג ח״י שחת חיטה ו 128 ג'/ק״ג ח״י מזונות מרוכזים. שתי הקבוצות ניזונו ad-lib והמנות חולקו מדי יום בשעה 06:00. הטלאים נשקלו כל שבועיים. מדדי צריכת מזון קבוצתית (ק״ג ח״י) משקל גוף (ק״ג) וקצב גדילה (ג'\יום) חושבו עבור הטלאים משתי הקבוצות. כעבור 90 ימי ניסוי, הוקרבו הטלאים בבית המטבחיים בחיפה. ערכי צבע, pH וטמפ' נמדדו בשש עשרה טבחות סה״כ. שני נתחי בשר במשקל 200 ג' כ״א נאספו משריר ה longissimus dorsi (LD muscle) של כל טלה מכל רבע (ימין ושמאל). פרמטרים שונים לאיכות בשר (pH, צבע שריר, צבע שומן, רכות, אורך סרקומרים, תכולת קולגן, אחוז שומן תוך שרירי, חלבון, אפר, ח״י, יכולת אגירת מים בנתח, אובדן מים לאחר הפשרה ולאחר בישול) נבדקו בנתחים. מצאנו כי רכות הבשר היתה גבוהה יותר באופן מובהק בנתחים של טלאים אשר ניזונו מתחמיץ מורינגה, בהשוואה לנתחים של טלאים מקבוצת הביקורת. ממצא זה נתמך הן דרך ביצוע אנליזה ישירה, ייעודית לבדיקת מדד הרכות ;WBSF (Warner Bratzler Shear Force; יחידות ניוטון) והן על אנליזה למדידת אורך סרקומרים (יחידות μ-meter) המשמשת כמדד עקיף לאפיון תכונת הרכות. עוד מצאנו כי נתחים של טלאים מקבוצת הביקורת הציגו אחוז שומן תוך שרירי (IMF; Intra-muscular fat content) גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה לנתחים של טלאי המורינגה. כמות הקולגן הכללית המשמשת מדד עקיף לקביעת רכות הנתח, לא נבדלה בין נתחים שמקורם בשתי הקבוצות.
בשנה השלישית, ביצענו ניסוי נוסף, שמטרתו לבדוק את השפעת ההזנה בתחמיץ מורינגה מכונפת על איכות החלב של עיזים מרמת הנדיב. לצורך כך נבחרו 45 עיזים אשר חולקו ל 3 קבוצות באופן הבא: 1. קבוצת עזים שניזונה במנה הכוללת מזון מרוכז ושחת תילתן; 2. קבוצה שניזונה ממנה הכוללת מזון מרוכז כופתיות 16% חלבון ומרעה; 3. קבוצה נוספת אשר ניזונה ממזון מרוכז 16% חלבון ותחמיץ מורינגה. העזים חולקו על פי מספר התחלובה שלהן תנובת החלב בתחלובה הקודמת ולפי הגזע שלהן על מנת ליצור קבוצות דומות ככל האפשר. מצאנו כי ההזנה במורינגה כתוסף, שיפרה את הקיבולת נוגדת החמצון בחלב, אך לא העלתה את תנובת החלב או תכולת מוצקיו. בהתייחס לכמות תאים סומטיים בחלב (כמדד עקיף לדלקת עטין), זו היתה נמוכה יותר (באופן מובהק) בחלב של קבוצת העיזים שניזונו ממורינגה, ביחס לחלב עיזים שניזונו ממרעה או חציר.
