תקציר:

מטרת המחקר היתה למצוא מזון מרוכז (להלן יקרא כופתית) מתאים להאבסה בנפרד מהבליל שבאבוס - מתאים להאבסה ברובוט או במאביס הסמוך לרובוט. נערכו ארבעה ניסויים. בשנה הראשונה, 2004 , בבית דגן, על ידי שוקי מירון – ברפת עם מכון חליבה שמדמה רובוט. הימרנו חלק קטן מהרכיב העמלני בכופתית בכליפות סוייה.
במקביל לניסוי בבית דגן נערך ניסוי הכנה ברובוט במשק קרמר ביבניאל ( 2004 , להלן יקרא ניסוי ראשון). ממוצע צריכת המזון ברובוט היתה עד 5.5 . ק"ג לפרה ביום. מהתוצאות היסקנו שהחלפת הרכיב העמלני בכליפות סוייה לא פגע בתנהגות הפרות קרי מספר הביקורים ברובוט לא ירד.

בניסוי השני ( 2005 ) והשלישי ( 2006 ) הוספנו מזון מרוכז עד ל 14 ק"ג מזון מרוכז ברובוט ובמאביס לפרה ליום על מנת לעודד פרות שמניבות יותר. תיאור הניסוים מובא להלן. 60 פרות הוחזקו ברפת רובוטית, חולקו אקרעית לשתי קבוצות הזנה, בקבוצת הניסוי הוחלף הרכיב העמלני בכופתיות בכליפות סויה. לקחי מחקר זה: ( 1) פותח ממשק הזנה יציב, קרי מספר חליבות אינדווידואלי, כמות מזון אינדיוידואלי בכל חליבה - ויתר ההגדרות הניהוליות הנדרשות בתוכנת הרובוט. ( 2) נלמד ונבחר הרכב בליל וכופתית עתירת דופן תא מתאימים לתנאי ממשק רובוטי ישראלי ( 3) החלפת הרכיב העמלני בכופתית לא פגע במספר החליבות או בביצועי הפרות ולכן אפשר להקצות יותר מזון מרוכז לפרות כלכליות עם פחות חשש ממחלות מטאבוליות וירידה בצריכת המזון.