תקציר:
שאיבת ביציות בארץ מתאפשרת רק בתקופת החורף בהן איכות הביציות מאפשרת יצירת עוברים. אולם, בתקופה זו מרבית הפרות במשק הינן בהריון מצב הדורש נסיון בשאיבת ביציות מפרות הרות. הבדל משמעותי לאחר שאיבה נמצא באיכות הביציות והעוברים של פרות הרות לעומת מבכירות: צמיחת זקיקים חדשים לאחר סילוק זקיקים ישנים ושאיבת הביציות מפרות הרות בשחלה קונטרה לטרלית לזו עם הגוף הצהוב נתנו בהרות פי 2 ביציות יחסית לכל שחלה מפרה מבכירה. האחוז ההתחלתי של ביציות איכותיות, המתאימות לגידול בתרבית, גבוה יותר בפרות הרות ושפעול כימי שלהן הביא לאחוזי התלמה (first cleavage) גבוהים יותר. גידול העוברים בתרבית במשך 7 ימים לשלב הבלסטוציסט הביא לאחוזי התפתחות גבוהים יותר בפרות ההרות מאשר במבכירות. שאיבת השחלה הקונטרה לטרלית לגוף הצהוב במהלך ההריון לא הביאה לבעיות וטרינריות וכל ההריונות והמלטות לאחר שאיבת הביציות היו תקינים עם ולדות תקינים.
מבדיקה של פרות הרות נוספות הסתבר שאפשר לשאוב ביציות גם משתי השחלות ולעיתים קרובות (מדי 5 ימים) בלי לגרום לכל נזק. יוצאת מן הכלל היתה פרה הרה מסוימת שנשאבה כ-7 פעמים וממנה הצלחנו להפיק מספר שיא של ביציות (ממוצע של 35 ביציות לשאיבה) שהוא בערך פי 3-4 יותר מן הממוצע המתקבל בקבוצות אחרות בעולם המבצעות שאיבת ביציות . מצאנו שיש בעיות טכניות רבות שמגבילות ואף מונעות שאיבת ביציות מפרות הרות מאחר ואין זיהוי מוצלח של השחלה או הזקיקים בעזרת מכשיר ultra sound כתוצאה מהתקדמות ההריון, העליה במשקל וגדילת הרחם.
הבדל אחד ברור בין שתי קבוצות הפרות הוא רמת הפרוגסטרון הגבוהה והקבועה שיש בפרות הרות ועל כן נבדקה השאלה אם מתן פרוגסטרון חיצוני למבכירות ישפר את איכות הביציות המתקבלות למשל בשיא עונת הקיץ. אך לאחר הטיפול לא נראתה עליה במספר הביציות האיכותיות בפרות המבכירות המקבלות פרוגסטרון. הביציות שנשאבו לא התפתחו לאחר שבוע לבלסטוציסט כראיה לאיכות הביציות הגרועה בעונת הקיץ.
תקציר:
שאיבת ביציות בארץ מתאפשרת רק בתקופת החורף בהן איכות הביציות מאפשרת יצירת עוברים. אולם, בתקופה זו מרבית הפרות במשק הינן בהריון מצב הדורש נסיון בשאיבת ביציות מפרות הרות. הבדל משמעותי לאחר שאיבה נמצא באיכות הביציות והעוברים של פרות הרות לעומת מבכירות: צמיחת זקיקים חדשים לאחר סילוק זקיקים ישנים ושאיבת הביציות מפרות הרות בשחלה קונטרה לטרלית לזו עם הגוף הצהוב נתנו בהרות פי 2 ביציות יחסית לכל שחלה מפרה מבכירה. האחוז ההתחלתי של ביציות איכותיות, המתאימות לגידול בתרבית, גבוה יותר בפרות הרות ושפעול כימי שלהן הביא לאחוזי התלמה (first cleavage) גבוהים יותר. גידול העוברים בתרבית במשך 7 ימים לשלב הבלסטוציסט הביא לאחוזי התפתחות גבוהים יותר בפרות ההרות מאשר במבכירות. שאיבת השחלה הקונטרה לטרלית לגוף הצהוב במהלך ההריון לא הביאה לבעיות וטרינריות וכל ההריונות והמלטות לאחר שאיבת הביציות היו תקינים עם ולדות תקינים.
מבדיקה של פרות הרות נוספות הסתבר שאפשר לשאוב ביציות גם משתי השחלות ולעיתים קרובות (מדי 5 ימים) בלי לגרום לכל נזק. יוצאת מן הכלל היתה פרה הרה מסוימת שנשאבה כ-7 פעמים וממנה הצלחנו להפיק מספר שיא של ביציות (ממוצע של 35 ביציות לשאיבה) שהוא בערך פי 3-4 יותר מן הממוצע המתקבל בקבוצות אחרות בעולם המבצעות שאיבת ביציות . מצאנו שיש בעיות טכניות רבות שמגבילות ואף מונעות שאיבת ביציות מפרות הרות מאחר ואין זיהוי מוצלח של השחלה או הזקיקים בעזרת מכשיר ultra sound כתוצאה מהתקדמות ההריון, העליה במשקל וגדילת הרחם.
הבדל אחד ברור בין שתי קבוצות הפרות הוא רמת הפרוגסטרון הגבוהה והקבועה שיש בפרות הרות ועל כן נבדקה השאלה אם מתן פרוגסטרון חיצוני למבכירות ישפר את איכות הביציות המתקבלות למשל בשיא עונת הקיץ. אך לאחר הטיפול לא נראתה עליה במספר הביציות האיכותיות בפרות המבכירות המקבלות פרוגסטרון. הביציות שנשאבו לא התפתחו לאחר שבוע לבלסטוציסט כראיה לאיכות הביציות הגרועה בעונת הקיץ.