תקציר:
לקדחת הקרציות חשיבות כלכלית מכרעת לענף הבקר בשל הנזקים הכלכליים הנגרמים בגינה הן בתמותת ראשי בקר והן בטיפולים לפני ואחרי הדבקה. מנתונים כללים הידועים בעולם וכנראה גם מתאימים למצב בארץ היקף התחלואה בעדר יכול להגיע לכדי עשרות אחוזים, כשעיקר הפגיעה בפרטים בוגרים בני 3 שנים ויותר. קשה לצפות התפרצויות של קדחת קרציות, ומבחינה זו מדובר בתופעה מתעתעת. בישראל משתמשים בחיסון מונע כנגד קדחת קרציות, אולם ויכוח ניטש באשר ליעילותו. הבנת המנגנונים המקנים עמידות לקדחת קרציות בבקר, הן ברמה הגנטית והן ברמה הסביבתית, יכולים לסייע בהתמודדות עם המחלה. מסקר שערכנו בקרב מגדלים, ושנתמך חלקית ע"י רישומים בלשכות הוטרינריות, עולה כי רמת התחלואה והתמותה מקדחת קרציות נמוכה באופן מובהק באזור הגליל המערבי (מרעה חורש אלון) בהשוואה לרמת הגולן (מרעה עשבוני).
אנו סבורים כי בעדרי הבקר הרועים בחורש קיימת תופעה של עמידות סביבתית לקדחת קרציות, שמקורה בצמחיית החורש. תוצאות שנה ב' של המחקר ממשיכות את הקו המחשבה שהתפתח בעקבות תוצאות שנה א' ותומך בהיפותזה כי קיימת עמידות סביבתית לבבזיה.
באופן ספציפי, התוצאות המובאות בדו"ח זה מלמדות כי פוליפנולים מעלוות עלי אלון מצוי מצטברים בפלסמה של הפרות, נספחים לממברנות האריתרוציטים, משפרים את עמידותם האוסמוטית ואת הפוטנציאל נוגד החמצון שלהם. שימוש במערכת in vitro של טפילי מלריה מלמד כי כאשר מטפלים באריתרוציטים במיצויים של צמחי חורש, קטנה משמעותית החדירה שלהם לתוך האריתרוציטים.
תקציר:
לקדחת הקרציות חשיבות כלכלית מכרעת לענף הבקר בשל הנזקים הכלכליים הנגרמים בגינה הן בתמותת ראשי בקר והן בטיפולים לפני ואחרי הדבקה. מנתונים כללים הידועים בעולם וכנראה גם מתאימים למצב בארץ היקף התחלואה בעדר יכול להגיע לכדי עשרות אחוזים, כשעיקר הפגיעה בפרטים בוגרים בני 3 שנים ויותר. קשה לצפות התפרצויות של קדחת קרציות, ומבחינה זו מדובר בתופעה מתעתעת. בישראל משתמשים בחיסון מונע כנגד קדחת קרציות, אולם ויכוח ניטש באשר ליעילותו. הבנת המנגנונים המקנים עמידות לקדחת קרציות בבקר, הן ברמה הגנטית והן ברמה הסביבתית, יכולים לסייע בהתמודדות עם המחלה. מסקר שערכנו בקרב מגדלים, ושנתמך חלקית ע"י רישומים בלשכות הוטרינריות, עולה כי רמת התחלואה והתמותה מקדחת קרציות נמוכה באופן מובהק באזור הגליל המערבי (מרעה חורש אלון) בהשוואה לרמת הגולן (מרעה עשבוני).
אנו סבורים כי בעדרי הבקר הרועים בחורש קיימת תופעה של עמידות סביבתית לקדחת קרציות, שמקורה בצמחיית החורש. תוצאות שנה ב' של המחקר ממשיכות את הקו המחשבה שהתפתח בעקבות תוצאות שנה א' ותומך בהיפותזה כי קיימת עמידות סביבתית לבבזיה.
באופן ספציפי, התוצאות המובאות בדו"ח זה מלמדות כי פוליפנולים מעלוות עלי אלון מצוי מצטברים בפלסמה של הפרות, נספחים לממברנות האריתרוציטים, משפרים את עמידותם האוסמוטית ואת הפוטנציאל נוגד החמצון שלהם. שימוש במערכת in vitro של טפילי מלריה מלמד כי כאשר מטפלים באריתרוציטים במיצויים של צמחי חורש, קטנה משמעותית החדירה שלהם לתוך האריתרוציטים.