מבוא:

האספסת הינה גידול מספוא חשוב המגודל על פני כ - 7000 דונם בישראל (מתוכם כ - 5000 דונם באזור עמק בית שאן והשאר באזור עמק החולה). הגידול הינו רב שנתי וסובל מבעיית עשבים בעת הנביטה וההתבססות. היותו של הגידול רב שנתי גורמת לכך שהעשבים שאינם מודברים היטב בשלבי הגידול הראשונים, מתבססים והופכים להיות מטרד קשה שלא ניתן להדבירו אלא באמצעות עישוב ידני . שני מיני עשבים מהווים בעיה מרכזית לגידול האספסת באזור עמק בית שאן. שני המינים השייכים למשפחת המורכבים הם: קייצת מסולסלת (Conyza bonariensis) ופרתניון אפיל (Partheium hyserophorus). הקייצת המסולסלת מהווה מטרד משמעותי לגידול האספסת; תפוצתם הרבה של הזרעים, נביטתם הקלה והתבססותם המהירה, יחד עם עמידותה הרבה בפני חומרי הדברה, הופכים אותה לצמח מזיק ביותר. תקופת ההצצה של זרעי הקייצת מהקרקע ממושכת ביותר. חלק מזרעי הצמח מציצים מהקרקע בחודשי החורף (דצמבר ינואר) ונשארים במצב של שושנת עלים עד לאביב. זרעים אחרים מסוגלים להציץ לאורך כל חדשי הקיץ. גם פריחת הקייצת והפצת הזרעים ממושכת מאד ומתרחשת החל מחודש אפריל, במשך כל חדשי הקיץ ועד לחודש נובמבר .

בניסויים שבוצעו ע"י היחידה לחקר עשבים בנוה יער בשנים 2005-2007 , אותרו מספר תכשירים היכולים להדביר עשב זה. מבין קוטלי עשבים אלה ניתן למנות את התכשירים דיאורקס (Diuron), אקופרט (Pyraflufen-ethyl) וטומהוק (Fluroxypyr) שהראו, בשילובים שונים, בטיחות לגידול ויעילות בהדברה . הפרתניון האפיל הינו עשב קייצי, חד שנתי, הפורח במשך חדשי הקייץ. כמו הקייצת, גם לעשב זה כושר התפשטות והפצה מהירים והוא נפוץ בשטחי אספסת רבים בעמק בית שאן. בנוסף לנזקים הישירים הנגרמים לגידול האספסת כתוצאה מהשיבוש בעשב, הוא גם רעיל לבעלי חיים וגורם נזק לאדם (פריחה אלרגנית, דרמטיטיס ועוד). המין שהוגדר בארץ הוא המין המוזכר כמין הבעייתי בספרות העולם (הודו, אוסטרליה ואפריקה). בנוסף, בדיקה שבוצעה למין המקומי ע"י ד"ר נתיב דודאי (המחלקה לצמחי תר"ב בנוה יער) אישרה שהצמח מכיל מרכיבים רעילים, היכולים לגרום נזק לבעלי החיים הניזונים מאספסת מזוהמת בעשב.

העונה העמדנו שני ניסויי שדה בעמק בית שאן. מטרת הניסויים העיקרית הייתה לבחון קוטלי עשבים לפתרון בעיית שיבוש השטחים בפרתניון אפיל. בניסוי שביצענו בשדה אליהו היה עיקר השיבוש בקייצת מסולסלת. בניסוי זה ניתן ללמוד על בטיחות התכשירים שנוסו לאספסת ועל יעילותם בהדברת עשב זה. בניסוי שבוצע במעוז חיים היה השטח משובש בעיקר בפרתניון אפיל. בניסוי זה ניתן ללמוד על יעילות התכשירים בהדברת העשב.