תקציר:
עבודה זו בחנה כלים שיאפשרו לאמוד את איכות החלבון במזונות הלוואי תורמי החלבון העיקריים המשמשים ברפת החלב. נבחנו כמה תכונות המשפיעות על ערכם הביולוגי של מספר מזונות לוואי המשמשות כתוספי חלבון ברפת. נבחנו פריקות החלבון בכרס (באמצעות מדידת פריקות בכרס ושיטת קורנל המסה בבופרים שונים), עיכול במעי הדק באמצעות שימש באנזימי עיכול וסך העיכול בכלל מערכת העיכול. כן נבחנה השונות בין משלוחים בערכים אלו, מאחר ומקובל שקיימת שונות רבה בתוך המזונות בשל מגוון רחב של תנאי יצור הובלה ואחסנה, במיוחד בשל התחממותם.
המזונות שנבחנו היו:
גלוטן פיד, ד. ד. ג., ארבעה סוגי כוספת סויה, כוספת חמניות וכוספת ליפתית. במזונות אלו נערכה אנליזה כימית מפורטת בדגימות שנאספו ממספר משלוחים. נמצאו מספר הבדלים בין הפריקות האפקטיבית בשיטת שקי הדקרון לעומת זו שיטת קורנל. ההבדל הנמוך ביותר בין השיטות נמצא בכוספת לפתית וההבדל הגדול ביותר נמצא ב כוספת סויה. מקדם השונות בין משלוחים של מוצרי לוואי מתעשיית התירס גלוטן פיד וד.ד. ג. היה גבוה משמעותית בהשוואה למקורות החלבון האחרים. מצביע על הצורך לבחון את פריקות החלבון בכרס במזונות אלו בתדירות גבוהה ביחס לכוספאות צמחי השמן.
בחינת השונות בערכי נעכלות במעי בין משלוחים במזונות השונים הראתה ערכי cv נמוכים יחסית (6%) בסויה המקומית, ערכי ביניים (כ- 20%) במרבית המזונות וערכים גבוהים יחסית (38%) בכוספת הליפתית. בכלל מערכת העיכול היו ערכי ה cv של נעכלות החלבון בכל המזונות נמוכים, בטווח של 2-5% . לערכי שונות אלו צריכים להילקח בחשבון בעת הרכבת המנה ואיזון אספקת החלבון המטאבולי לפרת החלב.
תקציר:
עבודה זו בחנה כלים שיאפשרו לאמוד את איכות החלבון במזונות הלוואי תורמי החלבון העיקריים המשמשים ברפת החלב. נבחנו כמה תכונות המשפיעות על ערכם הביולוגי של מספר מזונות לוואי המשמשות כתוספי חלבון ברפת. נבחנו פריקות החלבון בכרס (באמצעות מדידת פריקות בכרס ושיטת קורנל המסה בבופרים שונים), עיכול במעי הדק באמצעות שימש באנזימי עיכול וסך העיכול בכלל מערכת העיכול. כן נבחנה השונות בין משלוחים בערכים אלו, מאחר ומקובל שקיימת שונות רבה בתוך המזונות בשל מגוון רחב של תנאי יצור הובלה ואחסנה, במיוחד בשל התחממותם.
המזונות שנבחנו היו:
גלוטן פיד, ד. ד. ג., ארבעה סוגי כוספת סויה, כוספת חמניות וכוספת ליפתית. במזונות אלו נערכה אנליזה כימית מפורטת בדגימות שנאספו ממספר משלוחים. נמצאו מספר הבדלים בין הפריקות האפקטיבית בשיטת שקי הדקרון לעומת זו שיטת קורנל. ההבדל הנמוך ביותר בין השיטות נמצא בכוספת לפתית וההבדל הגדול ביותר נמצא ב כוספת סויה. מקדם השונות בין משלוחים של מוצרי לוואי מתעשיית התירס גלוטן פיד וד.ד. ג. היה גבוה משמעותית בהשוואה למקורות החלבון האחרים. מצביע על הצורך לבחון את פריקות החלבון בכרס במזונות אלו בתדירות גבוהה ביחס לכוספאות צמחי השמן.
בחינת השונות בערכי נעכלות במעי בין משלוחים במזונות השונים הראתה ערכי cv נמוכים יחסית (6%) בסויה המקומית, ערכי ביניים (כ- 20%) במרבית המזונות וערכים גבוהים יחסית (38%) בכוספת הליפתית. בכלל מערכת העיכול היו ערכי ה cv של נעכלות החלבון בכל המזונות נמוכים, בטווח של 2-5% . לערכי שונות אלו צריכים להילקח בחשבון בעת הרכבת המנה ואיזון אספקת החלבון המטאבולי לפרת החלב.