בעבודה זו נבחנת האסטרטגיה התזונתית המבוססת על ההנחה כי למרות הצורך בכך, עקב דיכוי תאבון הפרות ומגבלות צריכה מיד לאחר ההמלטה, לא ניתן להגדיל את ריכוזיות האנרגיה נטו הנצרכת מעבר לרמה הניתנת היום, באמצעות החלפת המספוא הגס בגרעינים עמילניים, משום שכך ייפגעו החיידקים מפרקי התאית בכרס, נעכלות דופן התא הצמחי וייצור שומן החלב, והדבר כרוך בסיכון בריאותי לפרה עקב אצידוזיס תת קליני ו(או) קטוזיס. לעומת זאת החלפת חלק מהמזון הגס שבמנה בחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית, עשויה להביא לשיפור האכילה והייצור של חלב ורכיביו.
קונספציה זו נבחנה בהצלחה בפרויקט קודם שמצא כי מנה בה הוחלף שליש מהמזון הגס במזון עתיר דופן ראשונית הביאה בפרות חלב הנמצאות באמצע וסוף התחלובה לגידול בצריכת המזון ובתנובת החלב והחמ"מ. מצב זה התקיים בתנאים של העדר צינון כאשר הפרות נמצאו בעקת חום, בתנאי צינון מיטבי בקיץ ובתנאי מזג אויר אביבי. הפרויקט הקודם נערך על מספר מוגבל של פרות המצויות מעבר לשיא הלקטציה שלהן. לעומת זאת, בתחילת התחלובה מיד לאחר ההמלטה מצויה הפרה תחת עומס מטבולי גדול, צריכת המזון שלה נמוכה ומאזן האנרגיה שלילי.
מטרות המחקר: מטרות המחקר הייתה לבחון האם ממשק ההזנה המוצע המבוסס על הכללת דופן תא ראשוני במנת הפרות כתחליף למזון גס עשוי לשפר את נעכלות המנה וצריכת המזון וע"י כך להגביר את יצור החלב ורכיביו בקיץ. התוספת בצריכת המזון והשיפור בנעכלות עשויים להביא לשיפור במאזן האנרגיה של הפרות, להקטנת פרוק הרזרבות הגופניות לאחר ההמלטה וכתוצאה מכך לשיפור במדדי הפוריות והפרעות מטבוליות לאחר ההמלטה כולל קטוזיס.
ממצאי ניסוי זה עשויים לתרום להבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין הזנה ויצור החלב ותאפשר בעתיד שיפור ביצועי הפרות. לצמצום מחלות ההמלטה ולשיפור בביצועי הפרות (חלב ומוצקים ופוריות) עשויה להיות תרומה מקצועית וכלכלית לרפת.
מתוך הסיכום: הזנה של פרות בתחילת התחלובה בחומרי לוואי עתירי דופן תא ראשונית פריקה כתחליף למזון גס הביאה לשיפור מובהק בנעכלות, בצריכת המזון, וביצור החלב והחמ"מ במהלך 12 השבועות הראשונים לאחר ההמלטה ללא שינוי ברזרבות הגופניות, בשיעור התחלואה מחלות מטבוליות לאחר ההמלטה, ונתקבלה התפלגות דומה בחזרה לפעילות שחלתית תקינה (מועד ביוץ ראשון) המעיד על מאזן אנרגטי דומה בין שני הטיפולים.
בעבודה זו נבחנת האסטרטגיה התזונתית המבוססת על ההנחה כי למרות הצורך בכך, עקב דיכוי תאבון הפרות ומגבלות צריכה מיד לאחר ההמלטה, לא ניתן להגדיל את ריכוזיות האנרגיה נטו הנצרכת מעבר לרמה הניתנת היום, באמצעות החלפת המספוא הגס בגרעינים עמילניים, משום שכך ייפגעו החיידקים מפרקי התאית בכרס, נעכלות דופן התא הצמחי וייצור שומן החלב, והדבר כרוך בסיכון בריאותי לפרה עקב אצידוזיס תת קליני ו(או) קטוזיס. לעומת זאת החלפת חלק מהמזון הגס שבמנה בחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית, עשויה להביא לשיפור האכילה והייצור של חלב ורכיביו.
קונספציה זו נבחנה בהצלחה בפרויקט קודם שמצא כי מנה בה הוחלף שליש מהמזון הגס במזון עתיר דופן ראשונית הביאה בפרות חלב הנמצאות באמצע וסוף התחלובה לגידול בצריכת המזון ובתנובת החלב והחמ"מ. מצב זה התקיים בתנאים של העדר צינון כאשר הפרות נמצאו בעקת חום, בתנאי צינון מיטבי בקיץ ובתנאי מזג אויר אביבי. הפרויקט הקודם נערך על מספר מוגבל של פרות המצויות מעבר לשיא הלקטציה שלהן. לעומת זאת, בתחילת התחלובה מיד לאחר ההמלטה מצויה הפרה תחת עומס מטבולי גדול, צריכת המזון שלה נמוכה ומאזן האנרגיה שלילי.
מטרות המחקר: מטרות המחקר הייתה לבחון האם ממשק ההזנה המוצע המבוסס על הכללת דופן תא ראשוני במנת הפרות כתחליף למזון גס עשוי לשפר את נעכלות המנה וצריכת המזון וע"י כך להגביר את יצור החלב ורכיביו בקיץ. התוספת בצריכת המזון והשיפור בנעכלות עשויים להביא לשיפור במאזן האנרגיה של הפרות, להקטנת פרוק הרזרבות הגופניות לאחר ההמלטה וכתוצאה מכך לשיפור במדדי הפוריות והפרעות מטבוליות לאחר ההמלטה כולל קטוזיס.
ממצאי ניסוי זה עשויים לתרום להבנה טובה יותר של יחסי הגומלין בין הזנה ויצור החלב ותאפשר בעתיד שיפור ביצועי הפרות. לצמצום מחלות ההמלטה ולשיפור בביצועי הפרות (חלב ומוצקים ופוריות) עשויה להיות תרומה מקצועית וכלכלית לרפת.
מתוך הסיכום: הזנה של פרות בתחילת התחלובה בחומרי לוואי עתירי דופן תא ראשונית פריקה כתחליף למזון גס הביאה לשיפור מובהק בנעכלות, בצריכת המזון, וביצור החלב והחמ"מ במהלך 12 השבועות הראשונים לאחר ההמלטה ללא שינוי ברזרבות הגופניות, בשיעור התחלואה מחלות מטבוליות לאחר ההמלטה, ונתקבלה התפלגות דומה בחזרה לפעילות שחלתית תקינה (מועד ביוץ ראשון) המעיד על מאזן אנרגטי דומה בין שני הטיפולים.