נגישות
menu      
חיפוש מתקדם
תחביר
חפש...
הספר "אוצר וולקני"
אודות
תנאי שימוש
ניהול
קהילה:
אסיף מאגר המחקר החקלאי
פותח על ידי קלירמאש פתרונות בע"מ -
השפעת שטח המחיה של פרות חלב על רווחתן ועל מדדי היצור
חוקר ראשי :
הניג, חן
;
.
חוקר ראשי :
חוקר משני :
שבתאי, אריאל
;
.
חוקרים נוספים :
עדין, גבי; מלכה, הלל
שנה:
2015
מספר תוכנית :
382-0009-15
קרן מחקר:
קרן המחקר למדעי הבקר לחלב ולבשר
תחום :
בעלי חיים
;
.
מדעי בעלי חיים
;
.
הממצאים בדוח זה הינם תוצאות ניסוי ואינם מהווים בשום אופן המלצות
קבצים קשורים :
הערות:

 

מבוא

מחקר מועט בלבד נעשה על ההיררכיה החברתית של הפרה המודרנית ועל צרכיה החברתיים . מערכת ההדרכה בישראל ומתכנני המבנים ממליצים על שטח מחייה אופטימאלי של כ 21.8 - 20.0 מ״ר לפרה כולל מדרך ואבוס תוך התחשבות בעיקר במגדל ובממשק. אכן, ההנחה הרווחת היא שבתנאי צפיפות גבוהה נמנעת הפרה מלשכב מה שעלול להוביל לירידה בביצועים, ביעילות היצור ובמדדי בריאות שונים ובריאות העטין. כמו כן, נמנעת הגישה למזון בזמן הרצוי בעקבות תחרות והיררכיה חברתית ובכך נפגעת צריכת המזון. בעקבות התחרות על המזון והמקום, הצרכים החברתיים של הפרה לא מצליחים להתממש ועל כן ניתן לראות יותר תופעות של התנהגות אגרסיבית בעדר תוך מאבק על היררכיה חברתית ומקום.

מטרת העבודה:

לבדוק את השפעת צפיפות הפרות במרבץ (14 לעומת 18 מ״ר לפרה), ללא שינוי באורך האבוס ומספר העולים, על הפרמטרים הבאים: 1. נתוני פדומטריה 2. תנובת והרכב החלב 3. בריאות עטין 4. בריאות החיה 5 . פוריות 6. חלבוני סטרס בדם.

שיטות וחומרים:

שנה ראשונה- תחילת ניסוי למשך תחלובה שלמה ברפת משקית בה נבחנו 60 פרות לעומת 60 פרות כאשר ההפרדה בין הקבוצות נעשתה ע״י גדר במרכז הסככה. במהלך 4 חודשי ניסוי ראשונים הפרות עברו מעל הגדר ולא ניתן היה להבחין בבירור בין הטיפולים. לפיכך נבנתה סככה מחדש עם הפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת כך שפרות לא תוכלנה לעבור מקבוצה לקבוצה.

שנה שנייה - חזרה על הניסוי לאחר הכנת הרפת באופן יסודי להפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת. 60 פרות לעומת 60 פרות + דגימות של הפרות לאורך שנה שלמה.

שנה שלישית: אנליזות של דגימות הדם ונתוני הפרות. הפרמטרים הנבחנים: זמן רביצה, רמת וכמות חלב, בריאות עטין, אירועים קליניים, צריכת מזון, משקל גוף, חלבוני סטרס והתגודדות.

תוצאות ומסקנות:

עבודה זו לא מצאה הבדלים משמעותיים בין קבוצת הפרות בשטח מחיה של 18 מ״ר לפרה מול קבוצת הפרות עם 14 מ״ר לפרה. נתוני ביקורת החלב הראו מגמה דומה לגבי תנובת החלב והרכבו לפרה. חודשי הקיץ (יולי - ספטמבר), אופיינו בתנובת חלב גבוהה יותר דווקא בקבוצת 14 מ״ר בהשוואה ל 18 מ״ר (0.05>P). נמצא שבשתי העונות קבוצת ה 14 מ״ר (הצפופה) הציגה מספר רביצות נמוך יותר מקבוצת הבקורת. בתחום התחלואה לא נצפו הבדלים משמעותיים. בקבוצת ה 14 מ״ר יותר מחלות המלטה (דלקות רחם, עצירות שלייה וקטוזיס). לעומת זאת, בקבוצת ה 18 מ״ר נמצאו יותר הפלות וצליעות. עונת הקיץ התאפיינה בעליה בהתגודדות הפרות בשתי הסככות, אך בקבוצת ה 14 מ״ר נמצאו אחוזי התגודדות נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת ה 18 מ״ר. בחינה של רטיבות המרבץ הראתה שבעונת הקיץ נמצא הבדל מובהק לטובת סככת ה 18 מ״ר שהייתה יבשה יותר מסככת ה 14 מ״ר. לעומת זאת, כאשר נבדקה רמת החומצה הגאלית בדם המשמשת כביטוי לעקה החמצונית בה הפרה נמצאת (כושר החיזור של הפלסמה), נצפה הבדל משמעותי לטובת קבוצת ה 14 מ״ר בחודשים יולי, אוקטובר ודצמבר.

הערות לעורכים:
בעלי חיים
בקר לחלב
פרות (בעלי חיים)
רווחת בעלי חיים
עוד תגיות
תוכן קשור
פרטים נוספים
מזהה:
37252
עודכן לאחרונה:
02/03/2022 17:27
תאריך יצירה:
13/09/2018 12:13
אולי יעניין אותך גם
דוח מחקר
השפעת שטח המחיה של פרות חלב על רווחתן ועל מדדי היצור
עדין, גבי; מלכה, הלל
382-0009-15
הממצאים בדוח זה הינם תוצאות ניסוי ואינם מהווים בשום אופן המלצות

 

מבוא

מחקר מועט בלבד נעשה על ההיררכיה החברתית של הפרה המודרנית ועל צרכיה החברתיים . מערכת ההדרכה בישראל ומתכנני המבנים ממליצים על שטח מחייה אופטימאלי של כ 21.8 - 20.0 מ״ר לפרה כולל מדרך ואבוס תוך התחשבות בעיקר במגדל ובממשק. אכן, ההנחה הרווחת היא שבתנאי צפיפות גבוהה נמנעת הפרה מלשכב מה שעלול להוביל לירידה בביצועים, ביעילות היצור ובמדדי בריאות שונים ובריאות העטין. כמו כן, נמנעת הגישה למזון בזמן הרצוי בעקבות תחרות והיררכיה חברתית ובכך נפגעת צריכת המזון. בעקבות התחרות על המזון והמקום, הצרכים החברתיים של הפרה לא מצליחים להתממש ועל כן ניתן לראות יותר תופעות של התנהגות אגרסיבית בעדר תוך מאבק על היררכיה חברתית ומקום.

מטרת העבודה:

לבדוק את השפעת צפיפות הפרות במרבץ (14 לעומת 18 מ״ר לפרה), ללא שינוי באורך האבוס ומספר העולים, על הפרמטרים הבאים: 1. נתוני פדומטריה 2. תנובת והרכב החלב 3. בריאות עטין 4. בריאות החיה 5 . פוריות 6. חלבוני סטרס בדם.

שיטות וחומרים:

שנה ראשונה- תחילת ניסוי למשך תחלובה שלמה ברפת משקית בה נבחנו 60 פרות לעומת 60 פרות כאשר ההפרדה בין הקבוצות נעשתה ע״י גדר במרכז הסככה. במהלך 4 חודשי ניסוי ראשונים הפרות עברו מעל הגדר ולא ניתן היה להבחין בבירור בין הטיפולים. לפיכך נבנתה סככה מחדש עם הפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת כך שפרות לא תוכלנה לעבור מקבוצה לקבוצה.

שנה שנייה - חזרה על הניסוי לאחר הכנת הרפת באופן יסודי להפרדה קשיחה בין קבוצות הניסוי והביקורת. 60 פרות לעומת 60 פרות + דגימות של הפרות לאורך שנה שלמה.

שנה שלישית: אנליזות של דגימות הדם ונתוני הפרות. הפרמטרים הנבחנים: זמן רביצה, רמת וכמות חלב, בריאות עטין, אירועים קליניים, צריכת מזון, משקל גוף, חלבוני סטרס והתגודדות.

תוצאות ומסקנות:

עבודה זו לא מצאה הבדלים משמעותיים בין קבוצת הפרות בשטח מחיה של 18 מ״ר לפרה מול קבוצת הפרות עם 14 מ״ר לפרה. נתוני ביקורת החלב הראו מגמה דומה לגבי תנובת החלב והרכבו לפרה. חודשי הקיץ (יולי - ספטמבר), אופיינו בתנובת חלב גבוהה יותר דווקא בקבוצת 14 מ״ר בהשוואה ל 18 מ״ר (0.05>P). נמצא שבשתי העונות קבוצת ה 14 מ״ר (הצפופה) הציגה מספר רביצות נמוך יותר מקבוצת הבקורת. בתחום התחלואה לא נצפו הבדלים משמעותיים. בקבוצת ה 14 מ״ר יותר מחלות המלטה (דלקות רחם, עצירות שלייה וקטוזיס). לעומת זאת, בקבוצת ה 18 מ״ר נמצאו יותר הפלות וצליעות. עונת הקיץ התאפיינה בעליה בהתגודדות הפרות בשתי הסככות, אך בקבוצת ה 14 מ״ר נמצאו אחוזי התגודדות נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת ה 18 מ״ר. בחינה של רטיבות המרבץ הראתה שבעונת הקיץ נמצא הבדל מובהק לטובת סככת ה 18 מ״ר שהייתה יבשה יותר מסככת ה 14 מ״ר. לעומת זאת, כאשר נבדקה רמת החומצה הגאלית בדם המשמשת כביטוי לעקה החמצונית בה הפרה נמצאת (כושר החיזור של הפלסמה), נצפה הבדל משמעותי לטובת קבוצת ה 14 מ״ר בחודשים יולי, אוקטובר ודצמבר.

דוח מחקר
אולי יעניין אותך גם