תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינם
תקציר:
"גירוש החושך" בסביבה האורבנית והכפרית מהווה סכנה בריאותית ממשית לאדם ועשוי להשפיע לרעה גם על הבריאות והיצרנות של חיות המשק. ביונקיות, רפתות ומפטמות רווח ממשק של תאורה מלאכותית בלילה שהמניעים לו הם בטחוניים (מניעת גניבות) ויצרניים (הגברת האכילה) לכאורה. הבסיס לאיום הבריאותי והיצרני נעוץ בעובדה כי תאורה מלאכותית בלילה מפרה את התפקוד התקין של השעון הביולוגי המסנכרן בבעלי חיים שונים (כולל האדם) פעילויות ביולוגיות. על מנת שהשעון ימלא את תפקידו הוא צריך להיות מכוונן על ידי גורמים סביבתיים, ובראש וראשונה מחזור האור והחושך ביממה. התקופה שבין הטרימסטר האחרון של ההיריון ועד הגמילה של היונק מחלב היא התקופה שבה נבנית ומבשילה מערכת השעון הביולוגי. המלטונין, המיוצר באיצטרובלית ומופרש בלילה, הוא המתווך של סיגנל החושך לרקמות, ותאורה לילית פוגעת בהפרשתו ובריתמוס הפעילויות הפיסיולוגיות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת התאורה המלאכותית בלילה על היצרנות של עגלים יונקים. העגלים גודלו פרטנית בשני משטרי תאורה שונים עד גמילה, משטר תאורה טבעי (חשיכה בלילה) ותאורה מלאכותית בלילה. במהלך תקופה זאת, ובמשך שתי שנים עוקבות, בניסויים בלתי תלויים, נערך מעקב אחר צריכת המזון היבש, קצב הגדילה, ריתמוס קצב הלב, ההוצאה האנרגטית ומטבוליטים בדם לאנליזה ביוכימית של פעילות מטבולית. בנוסף, כדי לבחון היתכנות לקיומו של חלון זמנים קריטי לתכנות מטבולי בטווח הארוך, עקבנו אחר מדדי ייצור של עגלי הניסוי בשלבי הפיטום המתקדמים.
התוצאות מלמדות כי תאורה מלאכותית בלילה מקטינה את היעילות המטבולית, הבאה לידי ביטוי ביעילות ניצול המזון נחותה יותר בהשוואה למשטר התאורה הטבעי. מגמה זאת נשמרה גם בשלבי הפיטום השונים, מספר חודשים לאחר הפסקת טריגר התאורה בלילה, לרמוז כי קיימת תקופה קריטית לתכנות מטבולי. הפרופיל המטבולומי של הפלסמה רומז כי היעילות המטבולית הנמוכה יותר של עגלים החשופים לתאורה מלאכותית בלילה עשויה לנבוע, לפחות באופן חלקי, מכשל בניתוב האנרגיה למעגל קרבס. זאת ועוד, מצאנו בפרופיל המטבולומי עדויות לקיום אינטרקציה פריפראלית בין רקמות מטבוליות (שריר, שומן), באמצעות מטבוליטים ״מקומיים״, שיש בה כדי לבטל (או לפחות להשפיע) את הסנכרון בין הקצב המטבולי הנמוך להוצאה האנרגטית הגבוהה של העגלים שנחשפו לתאורה מלאכותית בלילה.
תקציר:
"גירוש החושך" בסביבה האורבנית והכפרית מהווה סכנה בריאותית ממשית לאדם ועשוי להשפיע לרעה גם על הבריאות והיצרנות של חיות המשק. ביונקיות, רפתות ומפטמות רווח ממשק של תאורה מלאכותית בלילה שהמניעים לו הם בטחוניים (מניעת גניבות) ויצרניים (הגברת האכילה) לכאורה. הבסיס לאיום הבריאותי והיצרני נעוץ בעובדה כי תאורה מלאכותית בלילה מפרה את התפקוד התקין של השעון הביולוגי המסנכרן בבעלי חיים שונים (כולל האדם) פעילויות ביולוגיות. על מנת שהשעון ימלא את תפקידו הוא צריך להיות מכוונן על ידי גורמים סביבתיים, ובראש וראשונה מחזור האור והחושך ביממה. התקופה שבין הטרימסטר האחרון של ההיריון ועד הגמילה של היונק מחלב היא התקופה שבה נבנית ומבשילה מערכת השעון הביולוגי. המלטונין, המיוצר באיצטרובלית ומופרש בלילה, הוא המתווך של סיגנל החושך לרקמות, ותאורה לילית פוגעת בהפרשתו ובריתמוס הפעילויות הפיסיולוגיות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת התאורה המלאכותית בלילה על היצרנות של עגלים יונקים. העגלים גודלו פרטנית בשני משטרי תאורה שונים עד גמילה, משטר תאורה טבעי (חשיכה בלילה) ותאורה מלאכותית בלילה. במהלך תקופה זאת, ובמשך שתי שנים עוקבות, בניסויים בלתי תלויים, נערך מעקב אחר צריכת המזון היבש, קצב הגדילה, ריתמוס קצב הלב, ההוצאה האנרגטית ומטבוליטים בדם לאנליזה ביוכימית של פעילות מטבולית. בנוסף, כדי לבחון היתכנות לקיומו של חלון זמנים קריטי לתכנות מטבולי בטווח הארוך, עקבנו אחר מדדי ייצור של עגלי הניסוי בשלבי הפיטום המתקדמים.
התוצאות מלמדות כי תאורה מלאכותית בלילה מקטינה את היעילות המטבולית, הבאה לידי ביטוי ביעילות ניצול המזון נחותה יותר בהשוואה למשטר התאורה הטבעי. מגמה זאת נשמרה גם בשלבי הפיטום השונים, מספר חודשים לאחר הפסקת טריגר התאורה בלילה, לרמוז כי קיימת תקופה קריטית לתכנות מטבולי. הפרופיל המטבולומי של הפלסמה רומז כי היעילות המטבולית הנמוכה יותר של עגלים החשופים לתאורה מלאכותית בלילה עשויה לנבוע, לפחות באופן חלקי, מכשל בניתוב האנרגיה למעגל קרבס. זאת ועוד, מצאנו בפרופיל המטבולומי עדויות לקיום אינטרקציה פריפראלית בין רקמות מטבוליות (שריר, שומן), באמצעות מטבוליטים ״מקומיים״, שיש בה כדי לבטל (או לפחות להשפיע) את הסנכרון בין הקצב המטבולי הנמוך להוצאה האנרגטית הגבוהה של העגלים שנחשפו לתאורה מלאכותית בלילה.
