תקציר:
תוצרי זרעי חמשת מיני הדגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת) הם אסורים באכילה ובהנאה בפסח, היות והם 'חמץ'. כמות הגלוטן בזרע היא אחראית ביחס ישיר לתפיחת עיסות העשויות מקמחי דגן, ולכן ליצירת 'חמץ'. מובא במקורות שזרעים שלא הגיעו לשליש גודלם אינם נובטים, ולכן להלכה הם לא עשויים להיות חמץ כאשר הם באים במגע עם מים. על בסיס זה גופי כשרות קבעו שניתן לקצר מחמשת דגן בנוכחות זרעים שלא עשויים לנבוט, וליצור מזה תחמיץ כשר לפסח.
נכון לעכשיו תקופת "בלתי מחמצת" זו היא משוערכת בכשבוע ימים לאחר פריחת השיבולים. רצוי להרחיב תקופה זאת ובזה להגדיל את כמות המזון הכשר לפסח לפרות. מטרותינו לפתח שיטת קביעה בלתי תלויה, שתעזור למשגיחים בשטח לקבע את כשרותם של השיבולים (עם גרגיריהם) לפסח. בין 7 ל- 20 יום לאחר פריחה מדדנו אורך, רוחב, משקל טרי ומשקל יבש של זרעי חיטה ושעורה. גם קבענו את רמת הגליאדין בזרעים ואת כושר נביטת הזרעים בטרי וביבש בצלחות פטרי ובעציצים.
תקציר:
תוצרי זרעי חמשת מיני הדגן (חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת) הם אסורים באכילה ובהנאה בפסח, היות והם 'חמץ'. כמות הגלוטן בזרע היא אחראית ביחס ישיר לתפיחת עיסות העשויות מקמחי דגן, ולכן ליצירת 'חמץ'. מובא במקורות שזרעים שלא הגיעו לשליש גודלם אינם נובטים, ולכן להלכה הם לא עשויים להיות חמץ כאשר הם באים במגע עם מים. על בסיס זה גופי כשרות קבעו שניתן לקצר מחמשת דגן בנוכחות זרעים שלא עשויים לנבוט, וליצור מזה תחמיץ כשר לפסח.
נכון לעכשיו תקופת "בלתי מחמצת" זו היא משוערכת בכשבוע ימים לאחר פריחת השיבולים. רצוי להרחיב תקופה זאת ובזה להגדיל את כמות המזון הכשר לפסח לפרות. מטרותינו לפתח שיטת קביעה בלתי תלויה, שתעזור למשגיחים בשטח לקבע את כשרותם של השיבולים (עם גרגיריהם) לפסח. בין 7 ל- 20 יום לאחר פריחה מדדנו אורך, רוחב, משקל טרי ומשקל יבש של זרעי חיטה ושעורה. גם קבענו את רמת הגליאדין בזרעים ואת כושר נביטת הזרעים בטרי וביבש בצלחות פטרי ובעציצים.