תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינם
תקציר:
זבלית הקמה היא מזיק רב שנתי בשדות בממשק בעל בגידולי חיטה, שעורה, בקיה ותלתן. נזקי הזבלית קשים יותר בחלקות עם קרקע וולקנית, באזורים של עד 400 מ״מ גשם בשנה. זאת השנה הרביעית שבה אנו לומדים את הביולוגיה והנזקים של מזיק זה בשדות ברמת יששכר ובצפון בקעת יבנאל.
1. לימוד הפנולוגיה והנזק ב״קרחות״ - דגימות קרקע נערכו מסוף נובמבר עד מרץ, כל 2-4 שבועות. בבקעת יבנאל נמצאו רק החל מינואר זחלים גדולים של זבלית הקמה בקרחת חדשה ובאזורים ה״נגועים״ בעיקר זחלים קטנים של המין החדש.
באזור מולדת נמצאו בתחילת החורף רק דרנים קטנים ו/או גדולים של זבלית הקמה. בינואר נמצאו מעט דרנים בגודל בינוני בדגימות של זבלית הקמה ומעט תמותה (תכשירי הדברה? - ניסוי, עיטוי זרעים). בנוסף, במורדות גבעת המורה, רמת יששכר ובסירין החל מסוף דצמבר נרשמה נגיעות בזחלים גדולים ונזק משמעותי, שהביא לזריעות ״מילואים״.
כשהתמותה מפטריות אנטומופתוגניות באתרים אלה נרשמה באמצע מרץ, כמו גם ב״קרחת חורפית״ בגידול הקודם (תלתן 2011), כשבחיטה ב- 2012 לא נראה נזק משמעותי. לעומת זאת דיגום מ״קרחת אביבית״ (מללי 2011), בקיקיון ובחמניות 2012, לא העלה דבר.
2. אפיון אנטומי של דרגות הדרן - עקרונית, נמדדו עד 10 פרסים, 2-4 מכל מדגם, שנאספו במהלך המעקב הפנולוגי בחלקות הנגועות. כל דרן הוגדר למין ועפ״י מדד רוחב קופסית הראש, גם שוייך לדרגתו.
3. בדיקת פיטוטוקסיות של הדרנים - באימות המידע באשר להעדר פיטוטוקסיות עקב פעילות זחלי המזיק באמצעות הנבטת חיטה ותלתן בעציצים ב- 3 חזרות בקרקע מאולחת קשה (3-4 זחלים גדולים למדגם), ללא זחלים, נרשמה נביטה מלאה.
4. הדברת דרנים - בדצמבר, כחודש ממציאת הפרטים הראשונים, הוצב ניסוי ב- 4 חזרות בכתמים בחלקת חיטה של טיפול בתכשיר זרחן אורגני (ראגבי סופר), ובתכשיר חדשני לזחלים (אמפליגו), לא נרשמה יעילותם בהדברת הדרנים. גם בטיפול מסחרי מהאוויר בשילוב ז״א וניקוטינאויד, לא נרשמה הדברה.
5. סקר חלקות באזורים הנגועים - מדגם של 55 חלקות, למעלה מ- 16 אלף דונם ברמת יששכר ובבקעת יבנאל ב-2010-2012, שימש לאיפיון גורמים המעודדים המזיק ונזקיו. ממצאים מעידים כי רכיבים גאוגרפיים ואקלימיים - כמו קרקעות משופעות, במפנה דרומי, סביב קו גובה 115+ מעודדים המזיק, ותפרוסת הגשמים ומועד הגשם האחרון בשנה הקודמת יש לו חשיבות בהשרדות לשנה העוקבת. כמו גם רכיבים אגרוטכניים שנבדקו - ממשק וגידול (בעל לעומת שלחין, מעובד בהשוואה ל״אפס עיבוד״, גידול לשחת/תחמיץ לעומת גדול לגרעינים, זיבול ושימוש כמרעה), אשר נבדלו בחלקות נגועות ולא נגועות.
תקציר:
זבלית הקמה היא מזיק רב שנתי בשדות בממשק בעל בגידולי חיטה, שעורה, בקיה ותלתן. נזקי הזבלית קשים יותר בחלקות עם קרקע וולקנית, באזורים של עד 400 מ״מ גשם בשנה. זאת השנה הרביעית שבה אנו לומדים את הביולוגיה והנזקים של מזיק זה בשדות ברמת יששכר ובצפון בקעת יבנאל.
1. לימוד הפנולוגיה והנזק ב״קרחות״ - דגימות קרקע נערכו מסוף נובמבר עד מרץ, כל 2-4 שבועות. בבקעת יבנאל נמצאו רק החל מינואר זחלים גדולים של זבלית הקמה בקרחת חדשה ובאזורים ה״נגועים״ בעיקר זחלים קטנים של המין החדש.
באזור מולדת נמצאו בתחילת החורף רק דרנים קטנים ו/או גדולים של זבלית הקמה. בינואר נמצאו מעט דרנים בגודל בינוני בדגימות של זבלית הקמה ומעט תמותה (תכשירי הדברה? - ניסוי, עיטוי זרעים). בנוסף, במורדות גבעת המורה, רמת יששכר ובסירין החל מסוף דצמבר נרשמה נגיעות בזחלים גדולים ונזק משמעותי, שהביא לזריעות ״מילואים״.
כשהתמותה מפטריות אנטומופתוגניות באתרים אלה נרשמה באמצע מרץ, כמו גם ב״קרחת חורפית״ בגידול הקודם (תלתן 2011), כשבחיטה ב- 2012 לא נראה נזק משמעותי. לעומת זאת דיגום מ״קרחת אביבית״ (מללי 2011), בקיקיון ובחמניות 2012, לא העלה דבר.
2. אפיון אנטומי של דרגות הדרן - עקרונית, נמדדו עד 10 פרסים, 2-4 מכל מדגם, שנאספו במהלך המעקב הפנולוגי בחלקות הנגועות. כל דרן הוגדר למין ועפ״י מדד רוחב קופסית הראש, גם שוייך לדרגתו.
3. בדיקת פיטוטוקסיות של הדרנים - באימות המידע באשר להעדר פיטוטוקסיות עקב פעילות זחלי המזיק באמצעות הנבטת חיטה ותלתן בעציצים ב- 3 חזרות בקרקע מאולחת קשה (3-4 זחלים גדולים למדגם), ללא זחלים, נרשמה נביטה מלאה.
4. הדברת דרנים - בדצמבר, כחודש ממציאת הפרטים הראשונים, הוצב ניסוי ב- 4 חזרות בכתמים בחלקת חיטה של טיפול בתכשיר זרחן אורגני (ראגבי סופר), ובתכשיר חדשני לזחלים (אמפליגו), לא נרשמה יעילותם בהדברת הדרנים. גם בטיפול מסחרי מהאוויר בשילוב ז״א וניקוטינאויד, לא נרשמה הדברה.
5. סקר חלקות באזורים הנגועים - מדגם של 55 חלקות, למעלה מ- 16 אלף דונם ברמת יששכר ובבקעת יבנאל ב-2010-2012, שימש לאיפיון גורמים המעודדים המזיק ונזקיו. ממצאים מעידים כי רכיבים גאוגרפיים ואקלימיים - כמו קרקעות משופעות, במפנה דרומי, סביב קו גובה 115+ מעודדים המזיק, ותפרוסת הגשמים ומועד הגשם האחרון בשנה הקודמת יש לו חשיבות בהשרדות לשנה העוקבת. כמו גם רכיבים אגרוטכניים שנבדקו - ממשק וגידול (בעל לעומת שלחין, מעובד בהשוואה ל״אפס עיבוד״, גידול לשחת/תחמיץ לעומת גדול לגרעינים, זיבול ושימוש כמרעה), אשר נבדלו בחלקות נגועות ולא נגועות.
