יישובי הגולן מייצרים כ-1.2 מלמ"ק שפכים בשנה, מזה כמיליון מ"ק הם שפכי רפתות. בשל תנאי השטח, מצאי גבוה של מים שפירים ואופי החקלאות ברמה"ג השימוש בקולחים מועט, ורובם זורם לנחלים או למאגרי מים שפירים. תשתיות טיפול בביוב ובקולחים הנן יקרות מאד ועדיין נפוצה השקיית סרק (או אף הזרמה ישירה לנחל) כאמצעי לריקון מאגרי הקולחים. כדי לצמצם ואף למנוע את הפגיעה בסביבה, ובפרט במי הכנרת, אנו מציעים לסלק את הקולחים בהשקיה מבוקרת וגירעונית של עצי יער מהירי-צמיחה ודורשי מים ויסודות הזנה, בשילוב עם צמחי מרעה. להערכתנו, מרעה טבעי משולב באקליפטוס נטוע יצרוך את יסודות הזנה המצויים בקולחים (בעומד של כ- 250-500 מ"ק/ד'). מרבית החנקן תיקלט בצמחייה, ומרבית הזרחן והמתכות הכבדות יסולקו מהמים בעיקר ע"י קיבועם בקרקע.
יישובי הגולן מייצרים כ-1.2 מלמ"ק שפכים בשנה, מזה כמיליון מ"ק הם שפכי רפתות. בשל תנאי השטח, מצאי גבוה של מים שפירים ואופי החקלאות ברמה"ג השימוש בקולחים מועט, ורובם זורם לנחלים או למאגרי מים שפירים. תשתיות טיפול בביוב ובקולחים הנן יקרות מאד ועדיין נפוצה השקיית סרק (או אף הזרמה ישירה לנחל) כאמצעי לריקון מאגרי הקולחים. כדי לצמצם ואף למנוע את הפגיעה בסביבה, ובפרט במי הכנרת, אנו מציעים לסלק את הקולחים בהשקיה מבוקרת וגירעונית של עצי יער מהירי-צמיחה ודורשי מים ויסודות הזנה, בשילוב עם צמחי מרעה. להערכתנו, מרעה טבעי משולב באקליפטוס נטוע יצרוך את יסודות הזנה המצויים בקולחים (בעומד של כ- 250-500 מ"ק/ד'). מרבית החנקן תיקלט בצמחייה, ומרבית הזרחן והמתכות הכבדות יסולקו מהמים בעיקר ע"י קיבועם בקרקע.