נקש יעקב - חוות עדן
חדקונית הדקל האדומה, Rhynchophorus ferrugineus RPW מהווה מזיק קשה של מיני דקלים, כולל תמרים (2001, Davis-Giblin .(החדקונית בעלת תפוצה עולמית נרחבת נתגלתה לראשונה בארץ -ב 1999 . מאז נתגלו החיפושיות ועצי תמר נגועים במיוחד בבקעת הירדן ובאזור קלי"ה אלמוג, בהמשך נלכדו חיפושיות במטעי טירת צבי ובשנה אחרונה במיוחד באזור אילת. מאז חדירתו לארץ ועד היום ננקטו כנגד המזיק שלל שיטות מימשק. אכן חלה ירידה משמעותית בלכידות של בוגרי החדקונית. מאז 2002 לא נתגלו עצים נגועים (2005., al et Soroker .(אחת הבעיות שלנו היא קרבת מטעי התמר בארץ לאלו של מדינות שכנות . המזיק נמצא במצריים, בירדן ויתכן שגם בשטחי הרשות. נוכחות המזיק ברמה גבוהה באזורים אלו עשויה לשמש מקור אילוח בלתי צפוי ומיידי לעצי התמר בארץ. כמו כן, לכידות אקראיות בשטחינו מצביעות על האפשרות שקיימת נגיעות אם כי נמוכה גם בשטחינו. ניסויים שערכנו בשנים האחרונות קידמו רבות את הידע שלנו לגבי הפנולוגיה של המזיק בארץ וכן את שיטות המימשק נגדו. המחקר הצביע על יעילות שימוש בקונפידור בהגמעה גם כשיטת הדברה וגם כשיטת מניעה במיוחד במשתלות. במקביל לפיתוח ממשק הדברה ידידותי חשוב לפתח ממשק הסגר נאות לשינוע חוטרים בין איזורי הגידול השונים, מאחר וידוע שזו הדרך העיקרית של העברת המזיק בשטח. את ממשק ההסגר של החוטרים ניתן לחלק לכמה רמות: חיטוי גזע החוטרים לקטילת ביצים או גלמים המצויים כרגיל קרוב לפני השטח, זיהוי אקוסטי של פעילות הזחל בתוך הגזע. שיטת חיטוי החוטרים טרם פותחה. ניסויים ראשוניים באיוד קנה סוכר מאולח בזחלי החידקונית היה יעיל מאד. חשוב ולהמשיך לפתח פרוטוקול חיטוי שמצד אחד יבטיח קטילת כל דרגות החידקונית מצד אחד ללא פגיעה בחיוניות החוטר מצד שני
התאריך משוער!
נקש יעקב - חוות עדן
חדקונית הדקל האדומה, Rhynchophorus ferrugineus RPW מהווה מזיק קשה של מיני דקלים, כולל תמרים (2001, Davis-Giblin .(החדקונית בעלת תפוצה עולמית נרחבת נתגלתה לראשונה בארץ -ב 1999 . מאז נתגלו החיפושיות ועצי תמר נגועים במיוחד בבקעת הירדן ובאזור קלי"ה אלמוג, בהמשך נלכדו חיפושיות במטעי טירת צבי ובשנה אחרונה במיוחד באזור אילת. מאז חדירתו לארץ ועד היום ננקטו כנגד המזיק שלל שיטות מימשק. אכן חלה ירידה משמעותית בלכידות של בוגרי החדקונית. מאז 2002 לא נתגלו עצים נגועים (2005., al et Soroker .(אחת הבעיות שלנו היא קרבת מטעי התמר בארץ לאלו של מדינות שכנות . המזיק נמצא במצריים, בירדן ויתכן שגם בשטחי הרשות. נוכחות המזיק ברמה גבוהה באזורים אלו עשויה לשמש מקור אילוח בלתי צפוי ומיידי לעצי התמר בארץ. כמו כן, לכידות אקראיות בשטחינו מצביעות על האפשרות שקיימת נגיעות אם כי נמוכה גם בשטחינו. ניסויים שערכנו בשנים האחרונות קידמו רבות את הידע שלנו לגבי הפנולוגיה של המזיק בארץ וכן את שיטות המימשק נגדו. המחקר הצביע על יעילות שימוש בקונפידור בהגמעה גם כשיטת הדברה וגם כשיטת מניעה במיוחד במשתלות. במקביל לפיתוח ממשק הדברה ידידותי חשוב לפתח ממשק הסגר נאות לשינוע חוטרים בין איזורי הגידול השונים, מאחר וידוע שזו הדרך העיקרית של העברת המזיק בשטח. את ממשק ההסגר של החוטרים ניתן לחלק לכמה רמות: חיטוי גזע החוטרים לקטילת ביצים או גלמים המצויים כרגיל קרוב לפני השטח, זיהוי אקוסטי של פעילות הזחל בתוך הגזע. שיטת חיטוי החוטרים טרם פותחה. ניסויים ראשוניים באיוד קנה סוכר מאולח בזחלי החידקונית היה יעיל מאד. חשוב ולהמשיך לפתח פרוטוקול חיטוי שמצד אחד יבטיח קטילת כל דרגות החידקונית מצד אחד ללא פגיעה בחיוניות החוטר מצד שני
התאריך משוער!