גדי פולק
השטחים הפתוחים בפלשת בתחום ראשון-לציון-רחובות- גדרה המקיימים עדיין צומח וצמחייה טבעיים, מצומצמים כיום מאד. על אלה שנותרו מרחפת כל העת סכנה של פיתוח עירוני או חקלאי וכן חדירה של מיני צמחים פולשים הפוגעים בצמחייה המקומית. במיוחד נותרו מעט מאד שטחים של חמרה וכורכר שהם בתי גידול ייחודיים ואופייניים מאד למישור החוף. מצבם של גבעות הכורכר ושטחי החמרה הטבעיים שעוד נותרו כשטחים פתוחים בחבל ארץ זה, על מאפייני הצמחייה המיוחדים שלהם – נדון בשורה ארוכה של פרסומים וסקירות, החל מהעבודות של איג בשנות ה-30 של המאה הקודמת וכלה בממצאים שנאספים ממש בימים אלה (Eig, 1939; שקולניק, 1984; לבנוני ורוטשילד, 2011; פולק ופרלמוטר 2016).
התמונה המתקבלת אינה מעודדת, שכן שטחים טבעיים של ממש מועטים וזעירים בשטחם (למשל גבעה 86 בגבעת ברנר, גבעת חומרה, שמורת בית חנן, קטעים מרכס בית עובד, טירת שלום), אך גם אלה מושפעים מאד מהשטחים החקלאיים הסובבים אותם. בשטחים אחרים קיימות נטיעות של עצי יער, על פי רוב אקליפטוס המקור, המשמרים גם הם במידה רבה צמחייה טבעית בתת-היער (ראו פולק והוכברג, 2015), אם כי דמותו של הכללית של הצומח – התצורה והחברה – ככל הנראה אינן זהים למה שהיה טרם הנטיעות. חלק ניכר מהשטחים הפתוחים הללו חשופים כיום לפלישה של שיטה כחלחלה וטיונית החולות. בחורשות אקליפטוס אחדות מתבצעת גם פעילות אנושית מזיקה כמו כריתה, הבערת אש, נטיעות חדשות והשלכת אשפה. עם זאת ועל אף ההפרעות הללו, עדיין נותר מצאי עשיר למדי של מיני צמחי בר גם ביערות אלה.
בסקר צמחייה ביער נען ובסביבתו הקרובה, ממזרח לסתריה, שתוצאותיו מובאות במאמר זה, ניסינו להעריך את החשיבות הבוטנית של השטח מנקודת המבט של שימור צמחיית בר והטיפול בפלישה של שיטה כחלחלה המאיימת על המשך קיום מיני הבר במקום. המטרה הייתה לאפיין את היסודות הבוטניים הטבעיים בשטח שעבר הפרעות, להמליץ על הממשק בכדי להשיג שימור מרבי של צמחייה טבעית ולהוסיף עוד אתר בגזרת ראשון לציון-רחובות-גדרה שלמרות שאיננו ממש טבעי, שחשוב לשמרו ולטפחו.
גדי פולק
השטחים הפתוחים בפלשת בתחום ראשון-לציון-רחובות- גדרה המקיימים עדיין צומח וצמחייה טבעיים, מצומצמים כיום מאד. על אלה שנותרו מרחפת כל העת סכנה של פיתוח עירוני או חקלאי וכן חדירה של מיני צמחים פולשים הפוגעים בצמחייה המקומית. במיוחד נותרו מעט מאד שטחים של חמרה וכורכר שהם בתי גידול ייחודיים ואופייניים מאד למישור החוף. מצבם של גבעות הכורכר ושטחי החמרה הטבעיים שעוד נותרו כשטחים פתוחים בחבל ארץ זה, על מאפייני הצמחייה המיוחדים שלהם – נדון בשורה ארוכה של פרסומים וסקירות, החל מהעבודות של איג בשנות ה-30 של המאה הקודמת וכלה בממצאים שנאספים ממש בימים אלה (Eig, 1939; שקולניק, 1984; לבנוני ורוטשילד, 2011; פולק ופרלמוטר 2016).
התמונה המתקבלת אינה מעודדת, שכן שטחים טבעיים של ממש מועטים וזעירים בשטחם (למשל גבעה 86 בגבעת ברנר, גבעת חומרה, שמורת בית חנן, קטעים מרכס בית עובד, טירת שלום), אך גם אלה מושפעים מאד מהשטחים החקלאיים הסובבים אותם. בשטחים אחרים קיימות נטיעות של עצי יער, על פי רוב אקליפטוס המקור, המשמרים גם הם במידה רבה צמחייה טבעית בתת-היער (ראו פולק והוכברג, 2015), אם כי דמותו של הכללית של הצומח – התצורה והחברה – ככל הנראה אינן זהים למה שהיה טרם הנטיעות. חלק ניכר מהשטחים הפתוחים הללו חשופים כיום לפלישה של שיטה כחלחלה וטיונית החולות. בחורשות אקליפטוס אחדות מתבצעת גם פעילות אנושית מזיקה כמו כריתה, הבערת אש, נטיעות חדשות והשלכת אשפה. עם זאת ועל אף ההפרעות הללו, עדיין נותר מצאי עשיר למדי של מיני צמחי בר גם ביערות אלה.
בסקר צמחייה ביער נען ובסביבתו הקרובה, ממזרח לסתריה, שתוצאותיו מובאות במאמר זה, ניסינו להעריך את החשיבות הבוטנית של השטח מנקודת המבט של שימור צמחיית בר והטיפול בפלישה של שיטה כחלחלה המאיימת על המשך קיום מיני הבר במקום. המטרה הייתה לאפיין את היסודות הבוטניים הטבעיים בשטח שעבר הפרעות, להמליץ על הממשק בכדי להשיג שימור מרבי של צמחייה טבעית ולהוסיף עוד אתר בגזרת ראשון לציון-רחובות-גדרה שלמרות שאיננו ממש טבעי, שחשוב לשמרו ולטפחו.