בשנים האחרונות התגלו במשתלות גפן במקומות שונים בארץ בעיות בייצור שתילים. הגורמים לכשל בייצור שתילי גפן לא היו ידועים ובשל החשיבות של ענבי הגפן היין והמאכל בחקלאות ישראל ובכלל הוחלט להקים מיזם ארצי שנקרא "חוס"ן משתלות גפן". היעד העיקרי של המיזם כפי שהוגדר על-ידי ועדת ההיגוי, היה לפתח ממשק שיאפשר לייצר במשתלות שתילי גפן חיוניים באחוזי הצלחה מספקים. המיזם החל לפעול בעונת 2015/16 ונמשך שלוש שנים.
בשלב ראשון נחקרו הגורמים לכשל בייצור השתילים ולמיטב ההבנה מדובר היה באיסוף מוקדם או מאוחר מדי של חומר הריבוי מחוות האם ובמיוחד זה המשמש לייצור כנות, ומאופן הטיפול בחומר הריבוי במשתלות. איסוף מוקדם מדי, כשגפני האם עדיין לא נכנסו לתרדמה, כמו גם איסוף מאוחר מדי, כשהגפנים כבר יצאו מתרדמה, פגע בפוטנציאל ההשתרשות של הכנות. פגיעה זאת גרמה לבעיות בהתפתחות הייחורים ובהמשך לניוונם ולריקבונם.
בחלק מהמשתלות מקובל להכניס את חומר הריבוי שהתקבל מחוות האם לריבוי עד שלב ההכמנה והנעיצה. נמצא שפוטנציאל ההשתרשות של חומר ריבוי שהושהה בקירו עולה, אך שהייה ממושכת מדי גורמת לנזק. זמן השהייה המיטבי בקירור משתנה ותלוי במצב הפיזיולוגי של גפני האם בעת איסוף חומר בריבוי. לאחר נעיצת הייחורים במשתלה, הם חשופים לתנאי הסביבה המקומיים: שרב מיד לאחר הנעיצה גורם לכמישת הלבלוב והפקעים המתעוררים ובהמשך לתמותת השתיל כולו.
ממצאי המיזם מוצגים שבני חלקים. במאמר זה, הראשון, מתוארות הדרכים ששימשו לבחינת הגורמים לכשל בייצור השתילים; במאמר השני, המוצג בהמשך, מתואר המודל שפותח והמאפשר לקבוע את המועד המיטבי לאיסוף חומר הריבוי וכן את משך הזמן המיטבי להשהיית חומר הריבוי בקירור. שימוש במודל זה יאפשר לייצר שתילי גפן איכותיים בישראל.
בשנים האחרונות התגלו במשתלות גפן במקומות שונים בארץ בעיות בייצור שתילים. הגורמים לכשל בייצור שתילי גפן לא היו ידועים ובשל החשיבות של ענבי הגפן היין והמאכל בחקלאות ישראל ובכלל הוחלט להקים מיזם ארצי שנקרא "חוס"ן משתלות גפן". היעד העיקרי של המיזם כפי שהוגדר על-ידי ועדת ההיגוי, היה לפתח ממשק שיאפשר לייצר במשתלות שתילי גפן חיוניים באחוזי הצלחה מספקים. המיזם החל לפעול בעונת 2015/16 ונמשך שלוש שנים.
בשלב ראשון נחקרו הגורמים לכשל בייצור השתילים ולמיטב ההבנה מדובר היה באיסוף מוקדם או מאוחר מדי של חומר הריבוי מחוות האם ובמיוחד זה המשמש לייצור כנות, ומאופן הטיפול בחומר הריבוי במשתלות. איסוף מוקדם מדי, כשגפני האם עדיין לא נכנסו לתרדמה, כמו גם איסוף מאוחר מדי, כשהגפנים כבר יצאו מתרדמה, פגע בפוטנציאל ההשתרשות של הכנות. פגיעה זאת גרמה לבעיות בהתפתחות הייחורים ובהמשך לניוונם ולריקבונם.
בחלק מהמשתלות מקובל להכניס את חומר הריבוי שהתקבל מחוות האם לריבוי עד שלב ההכמנה והנעיצה. נמצא שפוטנציאל ההשתרשות של חומר ריבוי שהושהה בקירו עולה, אך שהייה ממושכת מדי גורמת לנזק. זמן השהייה המיטבי בקירור משתנה ותלוי במצב הפיזיולוגי של גפני האם בעת איסוף חומר בריבוי. לאחר נעיצת הייחורים במשתלה, הם חשופים לתנאי הסביבה המקומיים: שרב מיד לאחר הנעיצה גורם לכמישת הלבלוב והפקעים המתעוררים ובהמשך לתמותת השתיל כולו.
ממצאי המיזם מוצגים שבני חלקים. במאמר זה, הראשון, מתוארות הדרכים ששימשו לבחינת הגורמים לכשל בייצור השתילים; במאמר השני, המוצג בהמשך, מתואר המודל שפותח והמאפשר לקבוע את המועד המיטבי לאיסוף חומר הריבוי וכן את משך הזמן המיטבי להשהיית חומר הריבוי בקירור. שימוש במודל זה יאפשר לייצר שתילי גפן איכותיים בישראל.