תפריט נגישות
ניגודיות עדינהניגודיות גבוהה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם תפריט נגישותניגודיות עדינהניגודיות גבוההמונוכרוםהדגשת קישוריםחסימת אנימציהפונט קריאסגוראיפוס הגדרות נגישותלהורדת מודול נגישות חינםמור-מוסרי, ע. - המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב; המחלקה למדעי הקרקע והמים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות.
צעדי, א. - המחלקה למשאבי טבע, מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר גילת.
לואי, ס. - המכונים לחקר המדבר, שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
בר (קוטיאל), פ. - המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
שטחים חקלאיים המצויים באזורים מדבריים או מדבריים למחצה חשופים במידה רבה לסחף ולאיבוד פוריות הקרקע אף בהשוואה לאזורים אקלימיים אחרים. רגישות זאת נובעת בעיקר עקב מאפייני המשקעים בתחומם )עוצמות גבוהות, אף שלזמן קצר( ומהקרקע החרסיתית המצויה בחלק ניכר מהם )המתאפיינת, יחסית לקרקעות במרקם שונה, ברגישות גבוהה להשפעות פיזיקליות קיצוניות כגון הידוק ופליחה עמוקה(. רגישות זאת מצריכה שימת לב ותכנון נכון של עיבוד הקרקע ושל ניהולה. עיבוד הקרקע המקובל להכשרת שדה לשימוש חקלאי מסתמך על מספר רב של עיבודי פליחה המלווים בשימוש בכלים חקלאיים בעלי אמצעים מכניים שונים )טרקטורים, מחרשות וכדומה(. גם הטיפולים הנוספים הנדרשים לטיפוח השדה לאחר זריעה או שתילה של הגידול החקלאי מצריכים שימוש באמצעים מכניים נוספים עבור פעולות כמו דישון, השמדת עשבים רעים, קציר ואיסוף היבול. מעל לכל אלה, ניצול אינטנסיבי של הקרקע, המתבטא לעיתים בכמה מחזורי גידול עוקבים לאורך השנה, וכן התבססות על גידול יחיד לאורך השנים (מונוקולטורה), מצריכים שימוש מוגבר בחומרי הזנה והדברה כימיים, העלולים לפגוע במבנה ובמרקם של הקרקע, בהרכבה הכימי ובמיקרואורגניזמים החיים בתוכה. עיבודים מקובלים אלו עלולים לגרום לירידה בפוריות הקרקע, להמלחתה ולהגברת תהליכי הנגר והסחיפה. הדבר בולט בייחוד בשטחים חקלאיים המצויים באזורים צחיחים כמו הנגב, שמרביתם מתאפיינים בקרקעות בעלות ריכוז חרסית בינוני עד גבוה ובממטרים בעוצמות גבוהות. בחלקים רבים מהם, כתוצאה מעיבוד חקלאי לקוי וממושך משום חוסר מודעות של החקלאיים, נוצרה אף פגיעה בקווי המתאר הגאוגרפיים. מאפיינים אלו יחדיו עלולים להגביר תהליכי מדבור עד כדי מניעת המשך השימוש בקרקעות. גישות חלופיות למניעת תופעות לוואי של העיבוד הממוכן כוללות אי- פליחה, ממשק הובָרה )ניהול שדה כשטח בור לשנים ספורות לשם שחזור פוריותו(, השארת שאריות גידול בשדה, חיטוי סולרי, חיפוי קרקע בשלפים או בנשר עצים, מחזורי זרעים, שתילת רצועות צומח לבלימת סחף ולהחזרת הפוריות, מחזורי גידול ושילובי גידולים, ניהול נכון ומשמר של הסביבה הטבעית המקיפה והמצויה בתוככי השטח החקלאי באזורים צחיחים אלו, ושינוי תבליט פני השטח. מאמר זה יסקור את הסיבות לסחף קרקע משדות חקלאיים, יביא את השיטות למניעתו ויבחן את יישומן בארץ ובעולם.
מור-מוסרי, ע. - המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב; המחלקה למדעי הקרקע והמים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, רחובות.
צעדי, א. - המחלקה למשאבי טבע, מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר גילת.
לואי, ס. - המכונים לחקר המדבר, שדה בוקר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
בר (קוטיאל), פ. - המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
שטחים חקלאיים המצויים באזורים מדבריים או מדבריים למחצה חשופים במידה רבה לסחף ולאיבוד פוריות הקרקע אף בהשוואה לאזורים אקלימיים אחרים. רגישות זאת נובעת בעיקר עקב מאפייני המשקעים בתחומם )עוצמות גבוהות, אף שלזמן קצר( ומהקרקע החרסיתית המצויה בחלק ניכר מהם )המתאפיינת, יחסית לקרקעות במרקם שונה, ברגישות גבוהה להשפעות פיזיקליות קיצוניות כגון הידוק ופליחה עמוקה(. רגישות זאת מצריכה שימת לב ותכנון נכון של עיבוד הקרקע ושל ניהולה. עיבוד הקרקע המקובל להכשרת שדה לשימוש חקלאי מסתמך על מספר רב של עיבודי פליחה המלווים בשימוש בכלים חקלאיים בעלי אמצעים מכניים שונים )טרקטורים, מחרשות וכדומה(. גם הטיפולים הנוספים הנדרשים לטיפוח השדה לאחר זריעה או שתילה של הגידול החקלאי מצריכים שימוש באמצעים מכניים נוספים עבור פעולות כמו דישון, השמדת עשבים רעים, קציר ואיסוף היבול. מעל לכל אלה, ניצול אינטנסיבי של הקרקע, המתבטא לעיתים בכמה מחזורי גידול עוקבים לאורך השנה, וכן התבססות על גידול יחיד לאורך השנים (מונוקולטורה), מצריכים שימוש מוגבר בחומרי הזנה והדברה כימיים, העלולים לפגוע במבנה ובמרקם של הקרקע, בהרכבה הכימי ובמיקרואורגניזמים החיים בתוכה. עיבודים מקובלים אלו עלולים לגרום לירידה בפוריות הקרקע, להמלחתה ולהגברת תהליכי הנגר והסחיפה. הדבר בולט בייחוד בשטחים חקלאיים המצויים באזורים צחיחים כמו הנגב, שמרביתם מתאפיינים בקרקעות בעלות ריכוז חרסית בינוני עד גבוה ובממטרים בעוצמות גבוהות. בחלקים רבים מהם, כתוצאה מעיבוד חקלאי לקוי וממושך משום חוסר מודעות של החקלאיים, נוצרה אף פגיעה בקווי המתאר הגאוגרפיים. מאפיינים אלו יחדיו עלולים להגביר תהליכי מדבור עד כדי מניעת המשך השימוש בקרקעות. גישות חלופיות למניעת תופעות לוואי של העיבוד הממוכן כוללות אי- פליחה, ממשק הובָרה )ניהול שדה כשטח בור לשנים ספורות לשם שחזור פוריותו(, השארת שאריות גידול בשדה, חיטוי סולרי, חיפוי קרקע בשלפים או בנשר עצים, מחזורי זרעים, שתילת רצועות צומח לבלימת סחף ולהחזרת הפוריות, מחזורי גידול ושילובי גידולים, ניהול נכון ומשמר של הסביבה הטבעית המקיפה והמצויה בתוככי השטח החקלאי באזורים צחיחים אלו, ושינוי תבליט פני השטח. מאמר זה יסקור את הסיבות לסחף קרקע משדות חקלאיים, יביא את השיטות למניעתו ויבחן את יישומן בארץ ובעולם.
