מטרת המחקר הנוכחי הייתה למצוא שיטה שניתן להשתמש בה בתנאי ממשק שוטף של ניהול עדר עזים וניהול שטחי חורש, שלא תפגע ברווחת בעל החיים ושתהיה פשוטה וזולה. בשנים האחרונות פותחה שיטה מתקדמת ביותר המבוססת על הקרנת קרינה בטווח התת-אדום הקרוב על הגללים. השיטה נקראת
fecal NIRS (Near Infrared Reflectance Spectroscopy).
שיטה זו מבוססת על העיקרון שקשרים כימיים שונים בחומר אורגני בולעים קרינה בטווח התת-אדום הקרוב ומתוך כך מתאפשרת קבלת מידע (בעיקר כימי) על הרכב המנה הנצרכת ע”י בע”ח. בשיטה זו אין צורך בשימוש בחומרים מסוכנים. הגללים נאספים לאחר שבע”ח חזר מהמרעה (ובחיות בר ניתן לאסוף את הגללים בשטח ללא כל התערבות בפעילות בע”ח) על הגללים מוקרן אור בטווח התת-אדום הקרוב ונתוני בליעת האור מוזנים למחשב.
השאלה המרכזית היא האם בכלל יש קשר בין בליעת הקרינה ע”י הגללים להרכב המזון הנאכל ע”י אותו בע”ח.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה למצוא שיטה שניתן להשתמש בה בתנאי ממשק שוטף של ניהול עדר עזים וניהול שטחי חורש, שלא תפגע ברווחת בעל החיים ושתהיה פשוטה וזולה. בשנים האחרונות פותחה שיטה מתקדמת ביותר המבוססת על הקרנת קרינה בטווח התת-אדום הקרוב על הגללים. השיטה נקראת
fecal NIRS (Near Infrared Reflectance Spectroscopy).
שיטה זו מבוססת על העיקרון שקשרים כימיים שונים בחומר אורגני בולעים קרינה בטווח התת-אדום הקרוב ומתוך כך מתאפשרת קבלת מידע (בעיקר כימי) על הרכב המנה הנצרכת ע”י בע”ח. בשיטה זו אין צורך בשימוש בחומרים מסוכנים. הגללים נאספים לאחר שבע”ח חזר מהמרעה (ובחיות בר ניתן לאסוף את הגללים בשטח ללא כל התערבות בפעילות בע”ח) על הגללים מוקרן אור בטווח התת-אדום הקרוב ונתוני בליעת האור מוזנים למחשב.
השאלה המרכזית היא האם בכלל יש קשר בין בליעת הקרינה ע”י הגללים להרכב המזון הנאכל ע”י אותו בע”ח.