הכנס ה – 59 של העמותה לזואולוגיה בישראל, ה – 25 לדצמבר, המכללה האקדמית תל-חי
בשנים האחרונות חלה פחיתה בכמות ומגוון המאביקים במקומות שונים בעולם, בין השאר בגלל הפצת פתוגנים בין בתי גידול ברמה הגלובלית. עד כה, שיחור על משאבי פריחה המשותפים למספר מינים שונים הוא המנגנון הסביר ביותר שהוצע להפצה בין מינית של וירוסים בין דבורים והוא אף הוכח בכלים ניסויים. עם זאת, ההפצה ברמת החברה טרם נחקרה. בעבודה זו אנו חוקרים את מידת החפיפה בהרכב הווירוסים בין מינים שונים של דבורים בשפלת יהודה ואת הקשר להעדפות השיחור שלהם. לשם כך, ערכנו סקר שדה במהלך אביב 2021 בשפלת יהודה בו סקרנו חמישה אתרים לאורך שיא תקופת פעילות הדבורים. במהלך הסקר תיעדנו את דפוסי הביקורים של דבורים מסוגים שונים בפרחי בר ואספנו מדגמים מייצגים של הדבורים הדומיננטיות– דבורי דבש ,(mellifera Apis( מכל הופק) Hylaeus spp.). RNA ומסווניות) Eucera spp.) מחושיות) Andrena spp.), אנדרנות אחת מהדבורים האלו )כ1000- דוגמאות(, ונעשה ריצוף עמוק של ארבעה דוגמאות מאוגמות שנבנו על בסיס סוג הדבורה )בין 191 ל645- דבורים לדוגמא .(בדוגמא של דבורי הדבש התקבל עושר וירוסים גבוה. לעומת זאת, בדוגמאות של דבורי הבר התקבל עושר וירוסים נמוך משמעותית, ביניהם וירוסים החשודים כחדשים למדע. חפיפה בהרכב הווירוסים התקיימה רק בין דבורי הדבש למחושיות, והתבטאה בשני ווירוסים מקבוצת ה LSV :)LSV (Virus Sinai Lake -ו -3.LSV- אנחנו מעריכים שההבדל בעושר הווירוסים מושפע מאורח החיים היחידני שמאפיין את דבורי הבר לעומת החברתיות של דבורי הדבש שמעניקה להם יתרונות רבים לצד חשיפה מוגברת יותר למחוללי מחלות. בהשוואת דפוסי השיחור של כל אחד מארבעת סוגי הדבורים, נמצא דמיון גדול בהרכב הפרחים בהם ביקרו דבורי הדבש והמחושיות. מרבית הביקורים של הדבורים משני סוגים אלו הייתה בפרחים ממשפחת הקטניות. בשל החפיפה שראינו בהרכב הווירוסים של דבורי הדבש והמחושיות, במקביל להעדפתם לשחר על פרחים ממשפחת הקטניות, ניתן לשער כי פרחים אלו מהווים גשר משמעותי להעברת ווירוסים מקבוצת ה LSV-בין דבורים אשר ניזונות מהם.
יעל מנדליק - המחלקה לאנטומולוגיה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה– האוניברסיטה העברית בירושלים
אבי אליהו - המחלקה לאנטומולוגיה, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה– האוניברסיטה העברית בירושלים; בית הספר המתקדם ללימודי סביבה – האוניברסיטה העברית בירושלים
הכנס ה – 59 של העמותה לזואולוגיה בישראל, ה – 25 לדצמבר, המכללה האקדמית תל-חי
בשנים האחרונות חלה פחיתה בכמות ומגוון המאביקים במקומות שונים בעולם, בין השאר בגלל הפצת פתוגנים בין בתי גידול ברמה הגלובלית. עד כה, שיחור על משאבי פריחה המשותפים למספר מינים שונים הוא המנגנון הסביר ביותר שהוצע להפצה בין מינית של וירוסים בין דבורים והוא אף הוכח בכלים ניסויים. עם זאת, ההפצה ברמת החברה טרם נחקרה. בעבודה זו אנו חוקרים את מידת החפיפה בהרכב הווירוסים בין מינים שונים של דבורים בשפלת יהודה ואת הקשר להעדפות השיחור שלהם. לשם כך, ערכנו סקר שדה במהלך אביב 2021 בשפלת יהודה בו סקרנו חמישה אתרים לאורך שיא תקופת פעילות הדבורים. במהלך הסקר תיעדנו את דפוסי הביקורים של דבורים מסוגים שונים בפרחי בר ואספנו מדגמים מייצגים של הדבורים הדומיננטיות– דבורי דבש ,(mellifera Apis( מכל הופק) Hylaeus spp.). RNA ומסווניות) Eucera spp.) מחושיות) Andrena spp.), אנדרנות אחת מהדבורים האלו )כ1000- דוגמאות(, ונעשה ריצוף עמוק של ארבעה דוגמאות מאוגמות שנבנו על בסיס סוג הדבורה )בין 191 ל645- דבורים לדוגמא .(בדוגמא של דבורי הדבש התקבל עושר וירוסים גבוה. לעומת זאת, בדוגמאות של דבורי הבר התקבל עושר וירוסים נמוך משמעותית, ביניהם וירוסים החשודים כחדשים למדע. חפיפה בהרכב הווירוסים התקיימה רק בין דבורי הדבש למחושיות, והתבטאה בשני ווירוסים מקבוצת ה LSV :)LSV (Virus Sinai Lake -ו -3.LSV- אנחנו מעריכים שההבדל בעושר הווירוסים מושפע מאורח החיים היחידני שמאפיין את דבורי הבר לעומת החברתיות של דבורי הדבש שמעניקה להם יתרונות רבים לצד חשיפה מוגברת יותר למחוללי מחלות. בהשוואת דפוסי השיחור של כל אחד מארבעת סוגי הדבורים, נמצא דמיון גדול בהרכב הפרחים בהם ביקרו דבורי הדבש והמחושיות. מרבית הביקורים של הדבורים משני סוגים אלו הייתה בפרחים ממשפחת הקטניות. בשל החפיפה שראינו בהרכב הווירוסים של דבורי הדבש והמחושיות, במקביל להעדפתם לשחר על פרחים ממשפחת הקטניות, ניתן לשער כי פרחים אלו מהווים גשר משמעותי להעברת ווירוסים מקבוצת ה LSV-בין דבורים אשר ניזונות מהם.