הכנס ה58- של העמותה לזואולוגיה בישראל, ה- 13 במרץ 2022, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט , אוניברסיטת תל-אביב
הצבי הארץ ישראלי, ) gazella Gazella )מין דגל בסכנת הכחדה, נפוץ בארץ בשטחי בתה וגריגה, אך בשנים האחרונות ישנם עדויות למשיכה שלו לבית הגידול של יערות נטע אדם. בעשור האחרון עלו שאלות רבות בנוגע לדמותו של היער העתידי. על מנת לבדוק את 55 צפיפות היער המועדפת על הצבי הארץ ישראלי בדקנו את פיזור ערימות הגללים, ופיזור תחנות הריח בתחנת ה LTER ביער הקדושים, הממוקמת במורדות המערביים של הרי ירושלים. באתר המחקר דוללו עצי אורן ירושלים ) halepensis Pinus (ל3- רמות: כריתה מלאה, 10 עצים לדונם, כ30- עצים לדונם, וחלקות הביקורת היו כ 60 עצים לדונם )צפיפות היער המקורית, כפי שניטע בשלהי שנות ה 60(. רמת הפעילות של הצבאים נמדדה בעזרת ספירת כל ערימות הגללים בחלקות הטיפול השונות, והעלאתם כשכבה על תצ"א של חלקות הטיפולים בתוכנת GIS , כמו כן נסקרו תחנות הריח בטיפולים השונים תוך ניסיון לזהות את הפרטים המסמנים בעזרת DNA שמוצה מהגללים באותן תחנות הריח. במחקר מצאנו שהצבאים מעדיפים את חלקות היער המדולל על פני השטח הפתוח )כריתה מלאה(, ועל פני חלקות הביקורת דהיינו הצפיפות המקורית, כאשר רמת ההעדפה משתנית בעונות השונות. בנוסף מצאנו שבטיפולי הדילול יש יותר תחנות ריח, ואף מספר ההאפלוטייפ )הפרטים( המסמנים גבוה יותר. לראשונה נמצא שבגבולות תחומי המחיה של פרטים היו באותן תחנות ריח סימונים משותפים. כלומר חלק מתחנות הריח של הצבאים מסמנות ככל הנראה לא רק טריטוריה אלא גבולות שבין טריטוריות על ידי פרטים שכנים. תוצאות אלו מצביעות על שוני בהעדפות בית הגידול של הצבי הארץ ישראלי ביחס למה שהיה ידוע עד כה, והן משליכות על ממשק יערות האורן נטע האדם, ורמת הדילול הרצויה על מנת לשמר את אוכלוסיית הצבאים, ומאירות את העובדה שבחירת מיקום תחנות הריח אינה אקראית ועומדת בקשר הדוק לאופי יער האורנים.
הכנס ה58- של העמותה לזואולוגיה בישראל, ה- 13 במרץ 2022, מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט , אוניברסיטת תל-אביב
הצבי הארץ ישראלי, ) gazella Gazella )מין דגל בסכנת הכחדה, נפוץ בארץ בשטחי בתה וגריגה, אך בשנים האחרונות ישנם עדויות למשיכה שלו לבית הגידול של יערות נטע אדם. בעשור האחרון עלו שאלות רבות בנוגע לדמותו של היער העתידי. על מנת לבדוק את 55 צפיפות היער המועדפת על הצבי הארץ ישראלי בדקנו את פיזור ערימות הגללים, ופיזור תחנות הריח בתחנת ה LTER ביער הקדושים, הממוקמת במורדות המערביים של הרי ירושלים. באתר המחקר דוללו עצי אורן ירושלים ) halepensis Pinus (ל3- רמות: כריתה מלאה, 10 עצים לדונם, כ30- עצים לדונם, וחלקות הביקורת היו כ 60 עצים לדונם )צפיפות היער המקורית, כפי שניטע בשלהי שנות ה 60(. רמת הפעילות של הצבאים נמדדה בעזרת ספירת כל ערימות הגללים בחלקות הטיפול השונות, והעלאתם כשכבה על תצ"א של חלקות הטיפולים בתוכנת GIS , כמו כן נסקרו תחנות הריח בטיפולים השונים תוך ניסיון לזהות את הפרטים המסמנים בעזרת DNA שמוצה מהגללים באותן תחנות הריח. במחקר מצאנו שהצבאים מעדיפים את חלקות היער המדולל על פני השטח הפתוח )כריתה מלאה(, ועל פני חלקות הביקורת דהיינו הצפיפות המקורית, כאשר רמת ההעדפה משתנית בעונות השונות. בנוסף מצאנו שבטיפולי הדילול יש יותר תחנות ריח, ואף מספר ההאפלוטייפ )הפרטים( המסמנים גבוה יותר. לראשונה נמצא שבגבולות תחומי המחיה של פרטים היו באותן תחנות ריח סימונים משותפים. כלומר חלק מתחנות הריח של הצבאים מסמנות ככל הנראה לא רק טריטוריה אלא גבולות שבין טריטוריות על ידי פרטים שכנים. תוצאות אלו מצביעות על שוני בהעדפות בית הגידול של הצבי הארץ ישראלי ביחס למה שהיה ידוע עד כה, והן משליכות על ממשק יערות האורן נטע האדם, ורמת הדילול הרצויה על מנת לשמר את אוכלוסיית הצבאים, ומאירות את העובדה שבחירת מיקום תחנות הריח אינה אקראית ועומדת בקשר הדוק לאופי יער האורנים.