מורן סגולי, משה ברונר, אבי אלרט, אורן בוכשטב, אברהם זילברמן וציון דר

השימוש במדידות הטמפרטורה של הצמחייה לצורך איתור עקת מים מאפשר כיום למפות את ההתפרשות המרחבית של מצב המים בגידול, בקנה-מידה של תת-חלקה, שדה ואף בקנה-מידה אזורי, בעזרת צילומים תרמיים. רוב המחקרים שעושים שימוש בצילום תרמי ומדד עקת המים (CWSI (Crop Water Stress Index מתרכזים בהערכת מצב המים ובמיפוי השונות המרחבית ולא בהכוונת ההשקיה. אותם מחקרים, העוסקים בהכוונת השקיה לפי ערכי מדד CWSI, מכוונים לתעשיות היין ולגידולי כותנה. מחקרים בודדים עוסקים בהכוונת השקיה בגידולים אחרים. באותם מחקרים, שעוסקים בתפוחי אדמה, ישנה התייחסות לערכי סף להכוונת השקיה, אך הם: (1) מבוססים על נתונים נקודתיים ממכשירים בודדים, שאמורים לייצג את כלל שטח הגידול; (2) אין התייחסות לשונות המרחבית; (3) אין ביטוי לדינאמיקה העונתית (שלבי גידול ומטאורולוגיה, ימי שרב וכד'). מטרת המחקר היא לבחון את היכולת לכוון את ההשקיה בתפוחי אדמה על-פי מדד העקה המופק מצילומים תרמיים: (א) מציאת קבוע החזר ביחידות של מדד העקה; (ב) הערכה של יעילות השימוש במדד להכוונת השקיה בהשוואה לגישה המיושמת כיום. הניסוי נערך בחוות הבשור במו"פ דרום, בחלקות הכוללות מערך ליזימטרים.
 

מערך הניסויים יושם באמצעות השקיה בהמטרה בעונת האביב של גידול תפוחי אדמה מזן דזירה. שטחי הניסוי חולקו לשניים: (1) השקיה רגילה שהתבססה על החלטת המגדל כפי שהיא נעשית כיום CWR (Crop Water Requirements) ו-(2) השקיה שהתבססה על קביעת ההחזר הדרוש באמצעות המדד התרמי CWSI. בחלקות, שיועדו להשקיה על בסיס מדד CWSI (הקבוצה השנייה), יושמה עקה מתונה לאחר שהגידול הגיע לשלב של סגירת שורות. העקה התבססה, וההשקיה נעשתה בהמשך תוך קביעת ההחזר על בסיס מדד ה-CWSI בקבוצת הטיפולים שיועדה לכך. בכל אחד משלבי התיקון, בהשוואה למצב המים שנתקבל בחלקות הביקורת בהשקיה קבועה (רגילה וגירעונית), השתנה מצב המים והעיד על שינוי צפוי: ערכי ה-CWSI ירדו והיו נמוכים מאלו של ההשקיה הגירעונית ודומים לערכים שנתקבלו בהשקיה רגילה. יחד עם זאת, באופן כללי העידו ערכי המדד על עקה בשלבים שונים של הגידול, גם בחלקות שקיבלו השקיה רגילה.